יש עובדות שאי-אפשר למחוק: מאגרי הגז בים התיכון, מאגרי הנפט בסיני ומאגר הקרקעות ביש"ע (מה שנותר אקטואלי עבור מדינת ישראל - זה מאגר הקרקעות ביהודה ושומרון ומאגר הגז בים התיכון).
בנושא הבנייה ומצוקת המגורים במדינת ישראל - ניצול של מאגר הקרקעות ביהודה ובשומרון זמין לניצול כדי לפתור את הבעיה. מדובר במיליוני דונמים פנויים לבנייה של דירות ושכונות בתחום ארץ ישראל רבתי, כהמשך לבניית העיר אריאל וישובים חשובים אחרים ביהודה ובשומרון.
מדובר בקרקע קרובה לתל אביב ומצויה במרכז הארץ, ובאדמות זולות שמצפות לגאולה. באופן פרדוקסלי לא רק מדינת ישראל לא מעודדת את הבנייה שם למרות מצוקת הדיור, אלא גם נלחמת בבנייה ביהודה ובשומרון, דבר הגורם לאבטלה כבדה בקרב התושבים המקומיים שם, ולמצוקת דיור בתל אביב רבתי.
תנופת בנייה ביהודה ובשומרון עכשיו, והוזלת התחבורה על-ידי צמצום מהותי של המיסוי על מכוניות ועל דלק, כמו גם צמצום מיסי הבנייה, יגרמו לתמריץ מיידי ולפתרון מצוקת הדיור. תהליכים אלו יורגשו בשטח בטרם תסתיים שביתת האוהלים - בתנאי שממשלת ישראל תבין את הדבר.
בעניין זה ראוי להתעלות על אינטרסים פוליטיים צרים ועל צרות עין, אלא שלא צריך, כי במקרה היעדים הללו הם גם חופפים למצע הליכוד שבשלטון.
אלא שלאחר חקיקה והפשרה, יתחיל נושא הרישוי, וכאן תתייצב הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ותחסום את היישום - באמצעות עיכובים שמקורם יצר הישרדותי של הוועדות לתכנון ולבנייה ושאיפתן לשלוט בנתונים לחסדיהן תוך יצירת תלות בהן.
לפיכך, יש כאן שני תנאים הכרחיים, שהראשון הוא הפשרת קרקעות והשני שחרורנו מהוועדות.
כאן יוער כי השחרור מהוועדות חשוב יותר, כי הוא יגרום למרפא של כלל הבנייה בישראל ולא יצטמצם לנושא האקטואלי שבכותרות כיום.