בימים האחרונים שב לשיח הציבורי נושא ה"דיור בר השגה". ישנן מספר דרכים ליצירת דיור בר השגה כגון, החלטה על שינוי יעוד קרקע למגורים, פינוי בינוי, הוספת זכויות בנייה, ניוד זכויות ועוד.
אחת מהדרכים היעילות ליצירת דיור בר השגה, הינה הפיכת מבנים מסחריים ותעשייתיים למבני מגורים. דוגמה חיה לכך הינה מבנה מסחרי בראשון לציון, אשר נרכש על-ידי היזמים פליקס והבה ואריה אלמוזלינו, אשר בימים אלו מוכרים עשרות דירות במבנה לאחר שייעודו שונה ממסחר למגורים, באמצעות משרד עורכי הדין "גינדי כספי" אשר מלווים כיום את מכירת הדירות. המבנה מורכב מ-2 קומות מרתף המיועד לחניות, קומת מסחר פעילה ומעליה 6 קומות שעמדו שוממות שנים רבות.
בניגוד לדעה הרווחת ולהתייחסות רשויות מקומיות ברחבי הארץ, והחשש מ"איכות" כח האדם המלווה בדיור בר השגה/ דירות קטנות - בראשון לציון החלה התפכחות והבנה בדבר הפוטנציאל הגלום בדיור כאמור. דיור בר השגה כרוך מעצם טיבו בהגירה חיובית של אנשים וזוגות צעירים, אשר בהמשך מתפתחים והופכים לאבן שואבת עבור העיר. זאת בניגוד לדירות יוקרה, אשר מדירות צעירים ואשר אומנם מביאה תחילה אנשים אמידים יותר (וככלל מבוגרים יותר), אשר בחלוף השנים הופכים לעיקר האוכלוסיה בעיר ותורמים פחות להתפתחותה כאשר מבלים פחות, מוציאים פחות ובהמשך הופכים לתושבים ותיקים (פנסיונרים) אשר בשלב זה בעיקר מקבלים מן העירייה ופחות מקדמים אותה.
דוגמה נוספת הינה אישורה של עיריית ראשון לציון, לבעל קרקע המיוצג על-ידי משרד עורכי הדין "גינדי כספי", את הכפלת כמות יחידות הדיור המאושרות, זאת בתנאי שיוקמו דירות קטנות למטרת שכירות למשך 25 שנה.
בשוק ישנו מחסור בדירות בנות 2-3 חדרים, ופרויקט זה מהווה דוגמה ליצירת פתרון אשר הינו בבחינת win-win situation. העירייה משדרגת חלקים מוזנחים בעיר ללא עול כלכלי, היזם קוטף פירותיו במכירת הדירות לאחר שינוי הייעוד והדיירים רוכשים דירה אשר תואמת את צורכיהם במחיר סביר. במרכזי הערים פזורים בניינים מסחריים ותעשייתיים רבים אשר נזנחו במהלך השנים, עקב מעבר אל מחוץ לעיר, שם המחירים נמוכים יותר.
"פילים לבנים" אלו יכול שיהפכו לבנייני מגורים אשר יספקו דירות במחיר סביר לתושבים. יתכן כי נכון יהא אם חברות עירוניות ירימו את הכפפה, והן שיפעלו להסבתם של מבנים שכאלה למגורים.
לשינוי ייעוד מבנים תעשייתיים ומסחריים למבני מגורים יתרונות ברורים: - מעמד הביניים חיוני להתפתחות העיר, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה תרבותית, יצירת יחידות דיור בבניינים שכאלה, אשר יאופיינו במחירים נמוכים יותר, יגרמו למעמד הביניים שלא לנטוש את העיר.
- מבנים ישנים ישודרגו וישפרו את מראה העיר ואת חלקיה המוזנחים וישאבו לתוכה אוכלוסיה מגוונת.
- בניית הדירות נעשית במימון פרטי והעיריות אינן צריכות להשקיע משאבים כלכליים.
- יצירת אלפי יחידות דיור במהירות מרבית.
לאור כל האמור לעיל, נראה כי על הרשויות המקומיות לפעול לשינוי ייעוד של מבנים מסחריים ותעשייתיים באזורים הולמים, תוך קביעת קריטריונים עבור הפיכת הנכס למגורים, ויתכן כי אף ראוי להקל בהליכי רישוי הבנייה במקרים שכאלה על-ידי יצירת מסלול ירוק לשם זירוז ההליכים.
יודגש כי על הרשות המקומית לדאוג כי מבנים אלו יהיו סמוכים לשירותים קהילתיים בהישג יד ושירותים המהווים תשתית לקיום מגורים כמו בנקים, קופת חולים ותחבורה ציבורית. מהלך שכזה יכול ויצור פתרון מהיר וזמין לצעירים אשר לא רק שאין ידם משגת לרכוש דירת 5 חדרים, אף אין להם צורך בדירה גדולה כל כך.