ודרך עגב, צנחנים
מ"פ בצנחנים הודח לאחר שהתעלל מינית בחייליו - דיווחה
כרמלה מנשה הנהדרת. בצבא נורמלי אחרי שיש לחוקרים חשדות ראשוניים, קצין כזה היה נכלא עד תום ההליכים המשפטיים. אצלנו הוא הודח, ופוטר מהצבא.
לכן, יימשכו ההתעללויות בחיילים - למרות מס השפתיים, שמשלמים בכירי הצבא לכך, שאסור להתעלל בחיילים וכו'. שאלו את הצלפים בפלוגה המסייעת של "דוכיפת" ... הם העדיפו לברוח הבייתה מאשר להמשיך לשרת.
זה מצטרף לסיפור העגום של התצפיתניות. בקיצור - צה"ל מפקיר את חיי המשרתים בו, ואינו יודע לטפל כיאות ביקירינו - כפי שמוכיחים דוחות נציב קבילות החיילים. ואנחנו אשמים, כי אנחנו שותקים.
מה הם מחפשים בצנחנים?!
אם אוכל ללכת, לא ארוץ; אם אוכל לעמוד, לא אלך; אם אכל לשבת, לא אעמוד; אם אוכל לשכב, לא אעמוד וכן הלאה ...
נער הייתי וגם זקנתי, מעולם לא הצלחתי להבין מדוע רצים נערים להיות לוחמי חי"ר. חוויותיי כלוחם חי"ר אינן משפרות את הבנתי - למרות שרובן היו בחרמ"ש. כלומר, מישהו דאג להסיעני את רוב הדרך אל היעד, או אפילו עליו.
האינטליגנציה של חיילים נקבעת על-ידי הטכנולוגיה, שהם מפעילים - אמר פעם מפקד בכיר. חייל חי"ר מפעיל רובה, ומחפש כל חייו את קפל הקרקע הקרוב להסתתר אחריו. לעומתו, טנקיסט צריך לחשוב בסדרי-גודל אחרים, ארוכי-טווח ותלת-ממדיים; וטנק מערכה מודרני דומה טכנולוגית לתא טייס.
כמעט מאה שנה אחר הופעתם הראשונה של הטנקים בשדה המערכה, נקלעו הזוחלים הגדולים של צבא היבשה לקרב על חייהם, כיוון שהם בין הפטיש לסדן במלחמה בין הגנה להתקפה. כעת, לכאורה, זה זמן ההגנה, ונשק מדויק מכה בטנקי המערכה מרחוק - אם בטילים ואם בארטילריה. כלומר, צריך לחכות למהלך הטכנולוגי הבא ואולי לזה שאחריו, כדי לחוות דעה נכונה על עתיד הטנק, במלאת מאה שנה להפעלתו המבצעית.
לעניות דעתי, עוד עתידו של הטנק בלוחמת היבשה לפניו - אם כמערכת-נשק מאוישת ואם כמערכת לא-מאוישת (חלום, שמומש, אך מדוכא בגלל שגרות מחשבה בצבאות - כמו המזל"ט בראשיתו, שבתחילת שנות השבעים).
טנק מערכה עולה כמיליון דולר ומעלה, ומשולבת בו טכנולוגיה ממעלה ראשונה. הפעלתו - ובעיקר, פיקוד עליו, או על יחידת טנקים - הנם אתגר, שקשה להמעיט מחשיבותו. לכן, מוזר בעיניי, שאין ביקוש גבוה לשירות ביחידות השריון, והנוער רץ תרתי משמע ליחידות החי"ר, או לפנטזיה של היחידות המיוחדות.
סמליות (1)
בשמונה במאי (8.5) הסתיימה מלחמת העולם השנייה באירופה. הגויים מסמנים את היום כיום הניצחון באירופה - V-E; כיוון שהמלחמה לא תמה, ואלפים עוד שילמו את מחירה בדם ובסבל - עד חמישה באוגוסט (5.8) - הוא יום הניצחון על יפן, V-J.
יום הניצחון על יפן היה יכול להיות מוקדם יותר אלמלא היו נאטמו האמריקנים לרחשי-לב, שנשמעו בהנהגה היפנית. אלא שהאמריקנים התעקשו - גם מתוך תאוות נקמה - על כניעה בלא-תנאי, כמו שהכניעו את הגרמנים. לכן, לא שעו להפצרות העלית היפנית להבטיח לא לפגוע בכבודו של הקיסר ולא לפגוע בשלמות ארץ יפן. בסופו של דבר, זה נעשה, אחרי שהוטלו פצצות האטום על ערי יפן (מי יודע למה?!) - בחוכמתו הנדירה של גנרל דאגלס מקארתור.
וזה מזכיר לי, כי לא מכבר נמצאה בעבודות הנדסיות בנמל פרל הארבור גולגולת של טייס יפני, שנהרג בתקיפת הנמל, בשבעה בדצמבר 1941, שהכניסה את ארצות-הברית למלחמת העולם השנייה.
סמליות (2)
בתודה לדרור, שגנבתי ממנו, דגנבא מפייסבוק: פתאום נפל לי האסימון של הסמליות: צעדת המחאה היא משדרות רוטשילד - תורם כספים ויזם - לרחוב אבן גבירול - אחד, שחי מכספים של פטרון.
סמליות (3)
התעשיה האוורירית תציג השבוע בתערוכה בוואשינגטון הבירה מטוס חדש ללא-טייס (מל"ט), המיועד לרמת הפלוגה. למל"ט קוראים "תעתוע" - תחום, שהנהלת התעשיה האוורירית התמחתה בו כמעט כל שנות קיומה. לדברי ההודעה לעיתונות, למל"ט החדשני גמישות מבצעית, והוא מתאים גם למגוון שימושים אזרחיים.