האם מדינת ישראל, בהסתכלות אסטרטגית לאורך שנים בכל הקשור להרתעה ולהתמודדות עם רצועת עזה, עומדת ביתרון ו/או בנחיתות? האם בחינה קרה ומלומדת לא מובילה אותנו למסקנה שיש לפעול באסטרטגיה אחרת? האם יעלה על הדעת שחברה ציבורית עסקית, אשר נמדדת כל רבעון, תוכל לעמוד בכישלון אסטרטגי ולא נקודתי לאורך מספר עשורים? מובן שלא, דבר המצביע על הצורך והחובה לשנות את השיטה ואת המהות, ולא את הטקטיקה הרגעית בלבד.
ניתוח המצב מראה שללא צל של ספק, יש לחתור לשלום ו/או למצב של אי-לוחמה אשר יימשך לאורך זמן. השאלה איך עושים זאת, או יותר נכון - איך מביאים את הצד השני להכרה שמצב זה של אי-לוחמה הוא יתרון בשבילו יותר מאשר בשביל ישראל?
האם המשך המצב המוזר הקיים היום יביא אותנו לפתרון זה? האם עוד מבצע ועוד חיסול נקודתי יפתרו את הבעיה? את הבעיה ה"נקודתית" נראה שכן, אולם את פתרון הבעיה ממש, ממש לא! כמה קסאמים, גראדים, נפגעים והרוגים, ישראל צריכה לקבל על-מנת ש"מקבלי ההחלטות" בישראל יבינו שיש לשנות את הדיסקט? או אולי אין בכוחם להבין ו/או לקבל זאת?
מי אמר וטען שדווקא לשר ביטחון עם רקע ביטחוני, יש את הכלים להביא לפתרון? ההסתכלות ההיסטורית מוכיחה את ההפך! אולי צריך דווקא שר ביטחון שמבין באסטרטגיה של חברות עסקיות, אשר חושבות ומתכננות לטווח זמן מעבר לישיבת הממשלה הקרובה? מה צפוי לנו מחר? עוד קסאם ועוד גראד ועוד כיפת ברזל? הגיע הזמן להבין שאלו אמצעים שמסייעים לדרג המדיני לקבל החלטות, בניגוד למה שמנסים למכור לציבור, שאמצעים אלו יכולים לחולל מהפכה בשדה הקרב - רוצה לומר שהם אינם כלים אסטרטגיים! אלא מתן תשובות לרגע, קרי פתרון טקטי.
אולי יש ללמוד דווקא בנושא זה מארה"ב, אשר החליטה להטיל על יפן מכה בלתי מידתית? מדוע אנו מתחשבים וצדיקים משאר העולם ה"נאור"? אולי הגיע הזמן להבין שהאויב שלנו לא מבין את חוזקה של ישראל ורואה בחיסול נקודתי אולי סוג של מגבלה וחולשה? מדוע לא להגיב על ירי של כל פגז מרגמה באופן בלתי מידתי ובלתי מבוקר, כן, בלתי מבוקר - קרי בירי ללא אבחנה בדומה למה שאנו סופגים?
נדמה לכם שזה לא יעבוד? נדמה לכם שזה לא אנושי? נכון, אבל האם יש לכם דרך אחרת? לצערי, האויב מולו אנו מתמודדים, אויב אשר משגר טילים מחצר בית ספר או בית חולים, לא מבין שפה אחרת, וכל ניסיון אחר הוא פשוט לא יעיל. רק תשובה בלתי מידתית בעליל, ברמה הגדולה פי 10,000 ומעלה על כל ירי בודד ללא אבחנה מצידם, עם כל הצער, רק היא תביא להפסקת אש הרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים, אולי תוך שבוע, מקסימום חודש, ועם כמה אלפי הרוגים חפים מפשע מצידם, אבל זו הדרך היחידה לבלום את הטירוף ולכונן באזור סדר חדש ושקט לאורך שנים.
הגיע הזמן שנפנים שהאויב מולו אנו נלחמים ברצועת עזה, מבין רק את שיטת "בעל הבית השתגע ויצא מאיזון ושליטה", ולא את השיטה הברקית, הנקודתית והנקייה, אך הלא מובנת בצד השני.