בנאומו באומות המאוחדות טען רה"מ כי
"עיקר הסכסוך תמיד היה - ונשאר - הסירוב הפלשתיני להכיר במדינה יהודית". ולמה יהודית? לרה"מ התשובה - הוא עצמו נושא שם משפחה עתיק מאוד שהיה שמו של פקיד מתקופת המלכים ששמו היה נתניהו. נראה שהוא בטוח שה"גויים" שיושבים בעצרת האומות המאוחדות יסיקו מייד את המסקנה המתבקשת מדבריו - שהוא צאצא ביולוגי מאותו פקיד מתקופת המלכים. הרי ה"גויים" הם בורים ועמי ארצות והם לא יודעים ששם המשפחה המקורי שלו אינו נתניהו אלא מיליקובסקי.
אני חושב שטוב שאביו של נתניהו החליט לשנות את שם המשפחה הזר בשם משפחה עברי, אך על ראש הממשלה להקפיד על גילוי נאות של העובדות. אך נתניהו לא הסתפק בהצגת האסמכתא העתיקה הזאת שלכאורה מחברת אותו ישירות לפקיד מתקופת המלכים, ומצא לנכון להוסיף: "השם הפרטי שלי בנימין אפילו עתיק הרבה יותר.
העם ההיסטורי הזה היה בהרים של יהודה ומאז הייתה תמיד נוכחות יהודית בשטח הזה".
כלומר, לשיטתו של רה"מ המדינה היא יהודית כי שטחה חופף את חבל יהודה. ראשית, יש לברך אותו על אימוץ העיקרון הטריטוריאלי ולא העיקרון הדתי של המושג "מדינה יהודית". אם כך, יתכן שהמינוח הנכון הוא "מדינה יהודאית" ושם המדינה היה צריך להיות "יהודה".
הקושי בדבר נעוץ במישור המשפטי הואיל ולפי חוק השבות "יהודי" הוא בן לאֵם יהודייה או שנתגייר והוא אינו בן דת אחרת. עיננו רואות כי ההגדרה היא דתית ואין חיה כזאת "יהודי חילוני" או "יהודי מכוח לידה ביהודה". אם באמת המושג "יהודי" כפי שסיפר רה"מ הוא טריטוריאלי הרי תושבי ירושלים המזרחית שאבות אבותיהם נולדו בה וחיו בה והולידו צאצאים היו נרשמים במרשם האוכלוסין כיהודים אך לא כך הדבר. לעומתם, גרמני או בורמזי שהתגייר כן נרשם כיהודי הואיל והמבחן הוא דתי ולא טריטוריאלי-מדינתי.
נתניהו התעלם גם מהעובדה שדוד בן-גוריון דחה את ההצעה לקרוא את המדינה בשם "יהודה" והעדיף את השם "מדינת ישראל". "מדינת ישראל" ולא "המדינה היהודית של ישראל" ולא "הרפובליקה היהודית של ישראל". ההכרזה אומרת להקים מדינה יהודית ששמה "מדינת ישראל" אך התיבה "יהודית" נשארה מחוץ לשם הרשמי ונטולת תוקף משפטי.
אמנם החלטת עצרת האו"ם קראה להקים שתי מדינות - יהודית וערבית, אך הרי מי שטורח לקרוא את ההחלטה באנגלית מבין מיד כי מדובר במונחים פרקטיים טרום-מדינתיים המתייחסים לשתי "הקהילות" הנאבקות על השליטה בארץ. עובדה היא שהקהילה היהודית או ליתר דיוק "הישוב העברי" התחייב בהכרזה על הקמת המדינה לקיים אותה על בסיס
"אזרחות שווה ומלאה" ולא על בסיס של שייכות אתנית או אתנית-דתית. המדינה, אחרי שהוכרזה - היא מדינת כל אזרחיה ולכן השתתפו גם ערבים
באספה המכוננת, כלומר הגוף האמור לכונן את המדינה. באותה אספה לא השתתפו נציגים של "העם היהודי" באשר הוא.
כמו-כן, לא מובנת דרישתו של רה"מ מאחרים להכיר בישראל כ"מדינה יהודית". האם הוא זנח את עיקרון "ההגדרה העצמית" שהיא תכונת הריבונות השוכנת בעם המדינה - ולא בעם זר?
גם לא מובנת גישתו של נתניהו לראות דווקא בחבל יהודה את המולדת ולא את ארץ ישראל. האם הוא לא יודע כי הנימוק שלו למדינה יהודית טומן בחובו לאמץ מדינה הגובלת בשומרון בצפון, בבקעת הירדן במזרח, בנגב בדרום ובמישור החוף הדרומי במערב?. אלה לא גבולות 1967 ואף לא גבולות 1947 אלא גבולות 796 לפנה"ס!.