מיוחד הוא יום הכיפורים לכלל עם ישראל. ייחודו ניכר כיום צום לא רק בבתי הכנסת אלא גם ברחובותיה של עיר. מעלתו בתפילות הארוכות בבית הכנסת הגורמים לאנשים רבים לחוות אותו כיום כבד, יום שלא קל לשאתו הן בבית הכנסת והן מחוצה לו.
קיימת תחושה כללית בציבור שיום הכיפורים קדושתו היא מעל ומעבר לקדושתם של כל ימות השנה, וכיום "הקדוש" גורמת לכך שאנשים שאינם שומרים את דיני היום כמצוּוֶה חשים במיוחדותו. עיקרו של היום כיום של "מחילה, סליחה וכפרה" על חטאי השנה האחרונה, על עבירות שבין אדם לחברו ובין אדם לבוראו. על כן מעיקר היום אינו הבכי והצעקה או הוידויים על החטא, אלא היותו יום של מחילת עוונות וכפרה לכלל ישראל. דבר המביא ליום של שמחה גדולה להיותינו זכאים בסופו של תהליך.
ייחוד נוסף ליום קדוש זה שהינו החג היחיד שזמנו נקבע ליום התשיעי: "בתשעה לחודש בערב, מערב עד ערב תשבתו שבתכם" (ויקרא כ"ג, ל"ב).
הלשון שקבעה התורה את זמנו של החג ביום התשיעי ולא ביום העשירי הביא את חכמינו לדרוש שיש חיוב להוסיף על קדושת יום הכיפורים ביום התשיעי. יום זה אינו רק ערב יום הכיפורים אלא שקביעת יום הכיפורים מתבססת על היום התשיעי וחשיבותו של היום העשירי היא רק נוכח התחלתו ביום התשיעי.
בראייה ראשונית ניתן לומר שהלשון בתשעה לחודש בערב מוכיח שערבו של היום התשיעי היא תחילת החג בניגוד לשאר המועדים שביום לפני החג אינו נחשב "כעצם החג". כמו-כן הלשון "מערב עד ערב" מוכיח שדין החג הוא "מערב עד ערב" ולא התאריך המסוים של היום העשירי בתשרי וכדרך כל המועדים שלא קבעה התורה את זמנם אלא על-פי התאריך. ולראיה מלשון הפסוק: "בתשעה לחודש בערב" דרשו חז"ל "שכל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי" (ברכות ח',ב').
ממאמר זה מוכח שהיום התשיעי קשור בקשר הדוק ליום העשירי. נוסף לכך גם מלשון הפסוק " מערב עד ערב תשבתו שבתכם" (ראה לעי"ל). דרשו חכמינו שיש חיוב מהתורה להוסיף ביום הכיפורים מהחול על הקודש משמע שהמיוחד ביום הכיפורים חג הטוהר שהיום התשיעי בו מאוחד עם היום העשירי. גם במנהגים בעם ישראל עולים דקדוקים המבוססים על הפסוקים הנזכרים.
במקביל לפסוק "בתשעה לחודש בערב" קבעו חכמינו שיש להקדים את וידוי יום הכיפורים ליום התשיעי בתשרי, שמא יארע דבר תקלה קודם כפרת היום, הרי חז"ל הקדימו את עניין יום הכיפורים לתשיעי בתשרי דבר שלא נמצא בשאר המועדים. כך גם בפסוק "מערב עד ערב תשבתו שבתכם" תוקן הפיוט לליל יום הכיפורים, בו מושם הדגש על ה-ע-ר-ב וזה לשונו: " יעלה תחנוננו מערב, ויבא רינוננו מבקר ויראה שוועתינו עד ערב".
הרי לך איזכור נוסף על ייחודו של יום הכיפורים בשונה מכל המועדים. למעט, את יום השבת שכניסתו עדיין מבעוד יום ביום הששי כפי שמציין זאת המדרש על הפסוק: "ועיניתם את נפשותיכם בתשעה...."- יכול ותענה בתשעה? תלמוד לומר: "בערב" אי בערב יכול משתחשך? ת"ל "ועיניתם את נפשותיכם" בתשעה - הא כיצד? - מתחיל ומתענה מבעוד יום, שכן מוסיפים מן החול אל הקודש. אין לי מלפניו, מלאחריו מנין? תלמוד לומר: "מערב עד ערב", אין לי יום הכיפורים, שבת בראשית מנין? תלמוד לומר "תשבתו", ימים טובים מנין? תלמוד לומר " שבתכם הא כל השבתות שאתה שובת אתה מוסיף לה מחול על הקודש בין מלפניו ובין מלאחריו". רואים אנו שהמשותף ליום השבת ויום הכיפורים שהתחלת קדושתם מבעוד יום.
עם רדת היום ושקיעת החמה של יום ט' בתשרי מתקדש ונכנס לתוקפו היום המקודש ביותר בדת ישראל יום הכיפורים - יום שבת שבתון- יום שבו שובת האדם ממלאכה, מאכילה, משתייה ומכל תענוגות הגוף, מסיח דעתו מכל הגורמים ששיבשו דרכיו ומתעלה לעולם רוחני ומוסרי.
חג הטוהר שלפניו יום הזיכרון - ראש השנה - חג של אמונה והתבוננות. לאחריו מועדים לשמחה הכוללים בתוכם את חג הסוכות ושמיני עצרת הם המעלים את האדם בישראל למצב של שמחה גדולה ע"י היטהרותו ולידתו מחדש.
