הרוב במדינת ישראל כיום הוא ימני, מסורתי או דתי, ציוני ושוחר ישראל. אלא שרוב זה אינו מהווה 100% ויש גם מיעוט - שהוא שמאלני, חסר דת או דתי אחר, אנטי-ציוני ושונא ישראל . כך בכל מקום בו מתחוללת דמוקרטיה, ולא בלוב או בירדן, בסוריה או באירן, שם אין מקום לאופוזיציה או לחופש הבעת דעה.
המיעוט הקיצוני במדינת ישראל סובר כי הצדק עמו, החכמה אצלו, האינטלקט נחלתו והמוסר נר לרגליו, ומביט בבוז אל האחר. זה לא הופך אותו לרוב, אלא משאירו מיעוט, למרות התסכול.
הטרגדיה של המיעוט הקיצוני במדינת ישראל הרבה יותר גדולה מתיאור רגעי זה, כי המיעוט מתרחק אט אט מסיכוי כלשהו לשכנע את האחרים בצדקת דרכו. גם אם יחזירו לישראל את גלעד שליט, העם יראה בכך פעולת כניעה שהובלנו אליה עקב הנסיבות, ובכך יודו גם תומכי העסקה.
הצדקת העסקה אינה של המיעוט התומך באויבי ישראל ודואג לשחרורם מהכלא ללא שום הגבלה עבור היחיד שליט, אלא של הרוב, שמסכימים בחירוק שיניים לבצע את העסקה, תוך הבנה כי כל מחבל משוחרר, מסומן, ואם יחזור לסורו - זרועות הביטחון ימצאוהו לאלתר ויבואו עמו חשבון נוקב.
נדמה כי כמה הוגי דעות שמאלניים קיצוניים, עיקר עניינם הוא בהקצאת שטל וזמן פרסום עצמי, במקום מכובד בכלי התקשורת ובהעלאת שמם מעת לעת בערוצים - והם מסתמכים על כך שהם חיים במדינה דמוקרטית כדי לעשות כל שביכולתם להחלישה, לקעקע את אדניה המוסריים, החברתיים, ההיסטוריים ולהפכה למדינת הזדמנויות לכל אזרחיה, ללא קשר עם המחויבות לקיומה והנאמנות לדגלה.
זה לא ילך.
ראו נא פני עתיד, והסיקו המסקנות, אך אם באמת כל מה שאתם רוצים זו רק מעט תשומת לב והודעה קבל עם ועדה כי אתם עדיין כאן ואפילו בועטים - אז מדינת ישראל, שכוחה רב לה ועוצמתה כאיתני הטבע - יותר ויותר עם חלוף הזמן - יכולה לשאת אתכם בתוכה, ולאפשר לכם לאחוז בחוזקה בידה המושטת ובו-זמנית גם לבעוט בערכיה.
ככה זה בדמוקרטיה כל עוד לא עוברים את הגבול, ואצלנו הגבול מאוד גמיש, והממשל - נוח, סלחני, מאופק וגם יציב וחזק עם אדנים מעוגנים היטב בעבר היסטורי מפואר, ומי שרוצה ללכת - חופשי.