איש אינו יודע, באמת, מה חושבים ומה מתכננים ראש הממשלה
בנימין נתניהו ושר הביטחון
אהוד ברק בכל מה שקשור לאופן הטיפול בנושא התוכנית האירנית לפיתוח נשק גרעיני. נושאים אופרטיביים מן הסוג הזה דינם להידון בחשאי, בחדרי חדרים, הרחק מן העין והאוזן הציבורית, וטוב ונכון שכך. אבל בשעה שהתקשורת, ובעיקר
ידיעות אחרונות, מנסה, בכל מאודה, לצייר את הצמד נתניהו-ברק באור שלילי, לעובדות ה"אטומיות" האמיתיות כנראה אין חשיבות, העיקר שאפשר לייצר באמצעותן מניפולציה שמטרתה לבנות תדמית זוגית של שני מחרחרי מלחמה אסוניים, המלבים את אש המלחמה, והעלולים להוביל את ישראל אל האבדון.
דוגמה מובהקת למגמה המאיימת שאותה מוביל ידיעות אחרונות (30.10.11) מתפרשת על פני שלושה מאמרים שהמוביל בהם הוא זה של רונן ברגמן וכותרתו המבהילה - תקיפה באירן: היום שאחרי - מוצגת כאילו כבר התרחשה המתקפה שבעקבותיה רקטות וטילים נוחתים על ערי ישראל, וטייסים ישראלים שנפלו בשבי האירני בעקבות הפלת מטוסיהם בעת המתקפה "מבלים" שלא בטובתם בחדרי החקירות של משמרות המהפכה האירניים. גם
איתן הבר הוותיק במאמרו על "היום שאחרי", מתייחס לסיפור האטומי האירני כאילו המתקפה היא עובדה מוגמרת, אך כדי להטיל צל כבד ומאיים על אזרחי ישראל הוא טורח לצרף אל מאמרו אזהרה האומרת כך: "כמעט כל ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה רואים בתקיפה אפשרות לאסון לאומי. לדעתם האירנים יפתחו במלחמה שתימשך שנים ודורות ולא יניחו את נשקם עד שישראל תושמד".
משמעות האזהרה הנוראה הזו צריכה להיות ברורה לכל מי שמוכן להבין את הדברים כפשוטם: הסוף הנורא הזה, אותו מתאר הבר, ייפול עלינו "אם נתניהו יוציא אל הפועל, על-פי פרסומים, את 'משימת חייו' כיוון שהוא רואה את עצמו, כמו צ'רצ'יל בשעתו, כמי שחייב להציל את האנושות מפני היטלר של המאה ה-21".
מעולם לא שוחחתי עם בנימין נתניהו על האופציה הגרעינית של ישראל וגם לא על תוכניותיו לגבי אופן הטיפול בנושא האירני, ועל כן אינני יודע מה הוא ואהוד ברק מכינים כדי להציל את ישראל משואה שנייה. אך מתוך עיון ממושך במחקרים ובמאמרים שפורסמו בעולם על האופציות ההתקפיות העומדות לרשות ישראל בהקשר האירני - הן בתחום הנשק הקונבציונלי והן הנשק הגרעיני - ברור לחלוטין כי האופציה של המתקפה האווירית, דוגמת זו שהופעלה נגד הכור האטומי העירקי, איננה היחידה ואולי אף לא המועדפת.
על-פי כל המקורות הזרים, ברור כי ישראל יכולה לתקוף את אירן לא רק בנתיב האווירי אלא גם בנתיב האופציה הימית - תקיפה באמצעות שיגור טילי שיוט מתוך צוללות דולפין. אין זה סוד - והדברים פורסמו ברבים - כי לפחות אחת מתוך הצוללות המשוכללות מדגם דולפין שמפעיל
חיל הים הישראלי, משייטת במימי המפרץ הפרסי, בטווח פגיעה ברוב אתרי הגרעין האירניים. מן הטעם הזה אין מנוס מן המסקנה כי מי שמנסה להטיל אימה על הציבור הישראלי באמצעות בניית תרחישים של תקיפת אירן בנתיב האווירי בלבד, מנסה להטעות את הציבור, מטעמים השמורים עימו, שאולי אינם ביטחוניים אלא פוליטיים.