המאבק לצדק חברתי יצר רעידת אדמה במדינה שלצערי לא הורגשה ע"י כל תושביה. אבל כמו ברעידת אדמה ו"האפרטר-שוק" שבעקבותיה כך גלי תנועת הצדק החברתי יוצרים גלי משנה שאחד מהם הוא מאבק ההסתדרות בנושא העסקת עובדי קבלן.
לצד שביתת ארבע השעות שאישר בית הדין לעבודה עולים ופורחים פתרונות לבעיית עסקת עובדי הקבלן ביניהם: העלאת שכר המינימום המשולם לעובדי הקבלן, הטלת קנסות למעסיקים עובדי קבלן, יצירת מאזן שלילי למעסיק עובדי קבלן על פני העסקה ישירה של אותם עובדים ועוד ועוד.
בכל הפתרונות יש התעלמות מנקודה אחת מרכזית. העסקת עובדי קבלן לעומת העסקה ישירה של אותם עובדים אינה גזירת גורל ואינה כוח עליון. העסקת עובדי קבלן במרבית המקרים יזומה ע"י המדינה שהיא מעסיק הקבלן הגדול ביותר במדינה. אין כל צורך בפתרונות קסם, פשוט להפסיק עם הנוהל הנפסד הזה שמקורו באגף התקציבים באוצר ומטרתו התחכמות פשוטה.
עבדות מודרנית
קבלת עבודה ללא עובדים או במילים אחרות "עבדות". זה בדיוק מה שהיה נהוג בזמנים קדומים, העריץ והשליט היה "מעסיק" עבדים שנתנו לו עבודה ללא זכויות. הרעיון מאחורי שיטת ההעסקה גם הוא פשוט, חוסר תלות בעובדים ויצירת מצב בו המדינה מקבלת עובדים בלי תלות בהם או במילים אחרות לא דואגת לזכויותיהם המעוגנות בשורה ארוכה של חוקי עבודה שאותם למרבית הפלא חוקקה אותה המדינה...
אז במקום לחפש פתרונות קסם על המדינה לחזור לשיטת העסקה ישירה ללא כחל ושרק, ללא התחכמויות. אגב במרבית המקרים העסקה דרך לחברות כ"א עולה יותר מהעסקה ישירה (הרי גם חברות כ"א אמורות להרוויח) ובנוסף חוסר התלות בעובדים גם היא אשליה. היא אולי נכונה בעובדי ניקיון אבל ממש לא במקצועות נדרשים אחרים שבהם המדינה מעסיקה עובדי קבלן בלי להתבייש כמו תוכניתנים, מורים, יועצים ואחרים.
הגיע העת שקולם של בני האדם ישמע ולא רק קולו של הכסף.