נשים שוב בדרך להישרף על המוקד

בעבר פחד קיומי איתן הניע את גלגלי החברה, בפגאניות של ימי קדם כל אישה אשר ידעה לחזות את עונות השנה, או את בואו של ילד לעולם הוגדרה מכשפה ובעלת כוחות קוסמים. ועל כן זכתה לנידוי ביערות, סקילה באבנים או אף שריפה על המוקד. נראה כי שלושת אלפים שנים מאוחר יותר הפחד עדיין מניע את גלגלי החברה, בימים בהם פונדמנטליסטיות אוחזת בכל דת נראה כי קימת רגרסיה חמורה במעמדן של הנשים בחברה, אשר נלחמות מזה מאה שנה על מעמדן לשוויון ולצדק היסטורי בין המינים. בשם הדת נשים מצוות לכסות את גופן לחלוטין, לא לשוחח עם גברים, להימנע משירה בציבור, להימנע מכניסה לחנויות אשר בהן יש גברים, ללכת לקופות חולים ומרכולים אך ורק בשעות מוגדרות לנשים, ללמוד במוסדות חינוך נפרדים, לפרנס את הבעל, למלא את תפקידן הנשי בהבאת וגידול צאצאים, ולשבת אחרונות במשבי האוטובוס. האם כך מצווה עלינו הדת היהודית או כל דת באשר היא? לא. לא כך הדבר. הפונדמנטליזם האוחז בחברה החרדית בישראל מקורו בהלכות מחמירות אשר על פיהן, אפילו אבותינו הינם חוטאים גמורים. בשום מקום לא נאמר להסיר את תמונותיהן של נשים מפרסומות לתרומות איברים (הרי גם נשים תורמות) או לא לשתפן בטקסים למען הנופלים ( אשר בניהן גם היו נופלות ). או אף לא להזמינן להרצות בפני קהל גדול כיוון שישנם גברים שומרי מסורת בקהל. בספר בראשית מוזכרת אישה אשר מטוב ליבה ובגפה פנתה לגבר ממוטת על פתחו של באר והשקתה אותו מים. אותה אישה עברה עבירה צניעות חמורה על-פי הנהוג כיום במאה שערים ואף בבני ברק, היא שוחחה עם הגבר מיוזמתה שלה. בימנו, משמרות הצניעות כבר היו עושים בה שמות ושידוכה לבטח היה נפגע. אולם, רבקה אמנו נהגה כמצופה ובדרכה נשים רבות מתפללות לצעוד, רבקה הפעילה את מידת הרחמים והוכיחה כי דרך ארץ קדמה לתורה. בגלל מידות אלו של חסד בחר בה אליעזר עבד אברהם להיות כלה ליצחק. בעוד אנו רואים את ההסלמה במדינות רבות בעולם, ובישראל בפרט, אנו חייבים לעמוד מנגד ולעצור את זעם השנאה וההחרפה המתקיים כלפי נשים אשר הינו רחוק שנות אור ממידות החסד, דרך הארץ ואהבת האדם. במאה השנים האחרונות מאז צמיחתן של התנועות הפמיניסטיות בעולם נשים ניהלו מאבקים ציבוריים עצומים בכדי לשנות נורמות חברתיות; זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בשנות ה 20 של המאה ה- 19, ואוניברסיטאות משולבות לגברים ונשים צצו רק במהלך שנות ה 50 ו ה-60 בארה"ב ואירופה. בחמש השנים האחרונות חלה התדרדרות אשר מחזירה אותנו מאה שנים אחורה ואף יותר, קיים בליבי חשש אמיתי כי אם לא נקום, נתאגד ונעשה מעשה, לא ירחק היום בו נחזור לסקול נשים באבנים ולהעלותן על המוקד.