כלבים נובחים לא נושכים? כולנו יודעים שלא

מיום שהונפקה המימרה כי כלב נובח לא נושך, כבר היה ברור שאין לסמוך על כך. יש כלבים שנובחים וגם נושכים. עדיין לא ברור אם ניתן להשוות את ישראל 2012 לזן הראשון או השני של כלבים אלו. מה שבטוח, הוא שהכלב הזה הוא נובח סדרתי בדומה לכלב של השכנים שלי, שנובח ביום ובלילה, לפני ואחרי האוכל, במהלך הטיול וגם לאחריו, מדיר שינה, מעצבן, מחמם את שאר כלבי החצר שפוצחים במקהלת נביחות רמות במגוון צלילים ומבטאים, וכשמנסים להבין את המסר של נביחותיו – יש בעיה. לא ברור אם הוא רוצה להפחיד או פוחד בעצמו. רעב, או סתם רוצה למשוך תשומת לב בשל חסך נפשי. ייתן לך ביס אם תשלח את ידך ללטף את ראשו, או שיקפל את הזנב ויסתגר במלונתו. כלב מוזר. וכך, בדומה לכלב הנ"ל, נביחותינו מחרישות את משכנות הקהילה הבינלאומית. החל בראש מוסד שפרש ובמסע הצהרות והרצאות מהן ניתן להבין כי שני מטורפים השתלטו על הנהגת המדינה והולכים לייצר לנו מלחמת גוג ומגוג (ואין לשלול זאת על הסף), דרך התבטאויות-נגד של גורמי האופוזיציה, שמהן ניתן להסיק על יכולות מבצעיות או היעדרן, נאומים משונים נושאי מסר כפול של שר הביטחון וכלה בכלבי השכנים מהתקשורת העולמית שיודעים לספר כי ישראל כבר קיבלה החלטה עקרונית לתקוף את אירן ותכלול "שיגור טילי יריחו-2, בעלי ראשים קונבנציונליים בשילוב עם מטוסי F-15 ומל"טים וכוחות מיוחדים לצורכי סימון מטרות ואיסוף מודיעין". לא פחות. בנוסף מתפרסמות מדי יום הערכות, פרשנויות ודפ"אות (דרכי פעולה אפשריות) שאליהן מתווספים אינסוף פרטים ותיאורים על מה תעשה ישראל, איפה ולמה, ומתי והיכן נמתח קו הזמן האחרון שלאחריו לא יהיה אפשרי לבצע את התקיפה הוודאית הזאת. פה ושם מושמע גם גורם שפוי שמנסה להוריד את הטונים הרמים כמו הנשיא שמעון פרס, שהזהיר בראיון ל"סאנדיי טיימס" הבריטי, שתקיפה של מתקני הגרעין האירני תוביל למלחמה גדולה וכי יש להמשיך ולהרחיב את הקואליציה העולמית שתהדק את הסנקציות הכלכליות על אירן ותגרום לאירנים להרהר על כדאיות המהלך הגרעיני שלהם; או התבטאותו של שר החוץ הגרמני על כי "הדיונים הפומביים על תקיפת אירן הם מסוכנים ומחזקים את משטר האייתולות במקום להחלישו". If you want to shoot – shoot, don’t talk ומה עם ה"מאוים" עצמו. עד כה, אירן אינה מראה סימן בולט של דאגה מהקקופוניה המתמשכת (לפחות לא כלפי חוץ). היא גם יודעת לנבוח ועושה זאת בסגנונה הברוטאלי, הזחוח והמאיים תוך כדי המשך פעילות פיתוח המכלולים והתשתיות הדרושות לייצור נשק גרעיני, ומפיקה במקביל מצגי שטח להמחשת כוחה הצבאי. ניסויי טילים לטווח ארוך, תמרון ימי במיצרי הורמוז שבמפרץ הפרסי ואיום בסגירת מיצרים אלו. כך או אחרת לא ברור אם כל המהומה הרב-צדדית הזאת היא סממן של פאניקה, הרתעה או מהלכים מורכבים ומתוכננים עתירי דיס-אינפורמציה של מוחות מסובכים מסוימים שאת סופם מי ישורנו. נדוש להזכיר את האימרה האלמותית If you want to shoot – shoot, don’t talk, אך קשה שלא להשתמש בה בהקשר הזה. אם אין ברירה אלא לתקוף, אז צריך להמשיך ולפעול בדממה ובתחבולה כפי שכנראה נעשה על-ידי הגורמים הרלוונטיים ויש לתת קרדיט ליכולותיהם. את המסרים אפשר להעביר באופן ישיר, ממוקד ודיסקרטי או באמצעות צד ג' (ולא חסרים צדדים כאלה) ולהפסיק למען השם והמדינה את הקשקשת הפתטית והמסוכנת הזאת שעלולה להוביל לסחרור ולאובדן שליטה, תוצאה הפוכה לנדרש בנסיבות שנוצרו.