כי לא יצאתם לרחובות דקה אחרי שהוא נבחר ולא העפתם אותו לכל הרוחות. נתתם לו יד חופשית לחלק שוחד לרוב המפלגות כדי שייכנסו לקואליציה המבצרת מעמדו – ואז השתין עלינו ממרום המקפצה והשביע עשרות שרים וסגני שרים מיותרים לחלוטין. העלות? כספית... מוסרית... מוליכה לניהול מדינה בדרך העקומה שאנו חווים מאז וזילות מוחלטת של הדמוקרטיה בפירושה האמיתי.
משם הכל התחיל, ונמשך לאורך כותרות מזוויעות על השחיתות בכל רשויות הממסד הציבורי. חקירות משטרה התנהלו ומתנהלות בלי סוף, ורק אותו "שלטון חוק" מונע להזרים עשרות 'זינזנות' לרחבי משרדי הממשלה והכנסת כדי לעצור את הפושעים. גילוי נאות: כמה שעירים לעזאזל שלא גרמו נזק תדמיתי ממשי לממסד, נזרקו לכלבים "למען יראו וייראו".
כך, למרות המשך הדירוג העולמי למדד השחיתות בישראל, ולמרות רוב מוחלט בציבור המוקיע ומגנה את השחיתות הזו – אף אחד לא חשב לרגע להעיף את המלוכלכים הללו מעינינו.
ההבדל בין זוויות הראייה רוצים המשך מפורט שיסביר לכם מדוע מחירי הדלק בישראל גבוהים כל-כך (לא חשוב שבעיניי זו לא הבעיה המרכזית לקיומנו בכבוד כלכלי ובכלל בישראל)?! נדמה לי שמוטב להשאיר לכל אחד מכם את המשך כתיבת הדברים, כל אחד מזווית הראייה שלו, כל אחד בהמשך לקו מחשבתו, וכל אחד שיגיע למסקנות הקשות בדרכו.
ניפגש כולנו בכיכר המרכזית ונצעק משהו בלתי מובן, ליישות בלתי קיימת: "העם דורש צדק חברתי".
אבל חובה בסיסית יש לי להתייחס לחריקות הכיסאות של אי אלו קוראים זועמים על ניסוח הדברים בסגנון הקשה והבוטה לכאורה: זהו, רבותיי, בדיוק ההבדל בין זוויות הראייה של רבים ותרבותיים לכאורה שמוכנים למות למען שחיתותו של הממסד – ולא להרים קול, לא לקלל, ואפילו לא לחשוב רע – כי צריך רק לאהוב... ובין אחד כמוני שלא רק חושב שהוא תרבותי, מנומס ונעים הליכות, אלא שבטוח שאין דרך אחרת לתקן את הדברים אלא בהצגת המראה הענקית כדי שכל מושחתי הממסד ישתקפו בצורתם המעוותת האמיתית למול המשימות של האזרחים שעדיין מאמינים שהצדק חייב לגרש את הרוע מקרבנו – ולהניח את כל הקלפים פתוחים על השולחן.