גדי ויכמן ז"ל הובא למנוחת עולמים בבאר שבע. לדאבון כולנו ולשברון לב המשפחה, לא לשקט הזה פילל. "השקט הורג" אינה קלישאה עוד. אלמנתו של גדי, מיכל, התקשרה למוקד המשטרה וביקשה סיוע. מפקד משטרת באר שבע טען כי לא הייתה כל פנייה למוקד המשטרה - טענה שהוכחה כטעות ביסודה.
טרם נסתם הגולל על קברו הטרי של גדי והמשטרה כבר מבקשת להציב מצלמות אבטחה "למניעת הרצח הבא". הנה לכם התסריט הבא: קטטה מתפתחת בפארק השכונתי, בגן ציבורי, בכניסה לפאב או על חוף הים, ואחד המעורבים שולף סכין, ואז התצפיתנית במוקד המשטרה לוחצת במקלדת על Pause (המתן, השהה) עד אשר ניידת הסיור המשטרתי מגיעה למקום האירוע, ובכך משטרת ישראל מונעת את הרצח הבא, משטרת ישראל המקוונת.
מוקדנית בלבוש שוטרת לא ביצעה את המוטל עליה, כשמעבר לקו אזרחית מתחננת על נפש בעלה, מבקשת סיוע למניעת פשע או עבירה. המשטרה מגיעה, אך מלאכת הפושעים הסתיימה ברצח מיותר. למשטרה ברור כי המצלמות אולי יסייעו לאתר את החשודים לאחר מעשה ובכך הסטטיסטיקה תדווח על ירידה ברמת הפשיעה, ולאזרחים חשוב שהמשטרה תמנע את הפשע הבא.
די לנו ממצלמות. מצלמות המהירות שהצבתם בצמתים ובדרכים בטענה שהן חלק מהמאבק בתאונות הדרכים. תאונות דרכים עדיין מתרחשות והגורמים לתאונות על-פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על-פי סדר יורד: 1) אי-שמירת מרחק. 2) יציאה לעקיפה לא בטוחה. 3) עקיפה בפס הפרדה. 4) האטה לפני צומת ורק אחר-כך המהירות כגורם נוסף.
דנינו, צמצם את ה"פאשלות"די לנו מדוברי המשטרה וחלק מקציני ה"בדימוס" של המשטרה, המספרים לנו דרך כל אמצעי תקשורת אפשרי: "חסר כוח-אדם", "אין תקציבים", "אין מספיק ניידות סיור". מה קרה? התרגלתם שלכל שוטר יש ניידת צמודה ובכל ניידת שני שוטרים. היכן היצירתיות של מפקדי המשטרה המבריקים? מה עם זוג אופניים לכל שוטר (שוטר וגם שומר על כושר)? מה עם שוטרי מקוף? די עם הקשקוש המכונה שיטור קהילתי. זו יחידה שהפכה ליחידת רווח בלי הפסד (רק האזרח מפסיד).
וראו איזה פלא: ספרו נא לאזרחי מדינת ישראל על מקרה אחד שבו רכב חנה במקום אסור ובעל הרכב התחמק מעיניו החדות של השוטר, ולא נרשם לו דוח חניה. ספרו נא לאזרחי ישראל כמה יעילות אתם מגלים כשמדובר ברשות האכיפה והגבייה. חייב לא שילם? שני שוטרים מתדפקים על דלתו באישון ליל, אוספים את החייב-ה"פושע המועד" ומשכיבים אותו לילה בתא המעצר. "שאפו" על היעילות, המסירות ועל מילוי תפקידכם בנאמנות.
אך אני מסיר את הכובע כמנהג העולם, מרכין ראש ומשתתף בצערה של משפחת ויכמן ובצערן של כל המשפחות שאיבדו את יקיריהן. תחושתן ותחושתנו שהיה ניתן למנוע את הפשע המיותר אילו רק המשטרה הייתה מבצעת את המוטל עליה. אין תירוצים, אין נחמה. לא נסתפק בדברי הסבר והתנצלות.
אדוני, המפקח הכללי, מר
יוחנן דנינו, צא מהמזגן ואתר את חם-המזג, את מפר הסדר הציבורי, את העבריין המועד! לקציניך צווה: נטשו את המשרדים והתחילו לשדר מהשטח! ומהשוטרים בפקודה: הפשילו שרוולים ובכך אולי תצמצמו את מספר ה"פאשלות"! מדובר בדיני נפשות ולא בדיני ממון. מבחינתנו, האזרחים, אין מקום יותר לאשראי.