אין לנו משטרה שתגן עלינו

מסמך הרפז הוא נושא ממנו ניתן ללמוד הרבה על רמת המשטרה שלנו. משטרת ישראל, המשטרה של מדינתנו היקרה לא מצאה כל חשש לפלילים מעבר לאיש שנחשד ישירות בזיוף, רק מבקר המדינה נכנס לתמונה, והופס יש לנו חשדות פליליים. הייתכן כדבר הזה? האם יכול להיות שבעל המקצוע, המומחה, לא רואה כל בעיה על-אף שהבעיות גלויות אל מול עיניו? הן עד כדי כך גלויות עד אשר מבקר המדינה רואה אותם ללא כל משקפיים, והמשטרה לא רואה?, האם המשטרה עיוורת?, האם היא עוצמת עיניים?, האם גורמים חיצוניים למשטרה משפיעים עליה ומונעים ממנה למלא את תפקידה?, האם פיקוד המשטרה מתאים למילוי תפקידו? האם פיקוד המשטרה נכנע לתכתיבים חיצוניים? כל אלה שאלות החייבות להישאל כאשר מבקר המדינה מוצא ראיות המחייבות חקירה פלילית, והמשטרה לא בסיפור הזה בכלל. ומדוע צריכים את מבקר המדינה על-מנת להעלות חששות כבדים לפלילים, בכל שרשרת של הנגיעה והשימוש במסמך הטמא הלז? מדובר לפחות ברמטכ"ל אשכנזי, באנשי לשכתו, משפחת הרמטכ"ל, קציני צבא שונים, גורמים אזרחיים שהיו בשרשרת, הערוץ השני, עיתונאים בערוץ השני, אשר אחד מהם ההפך לפוליטיקאי ומראה בכך עילה רצינית ביותר לפגוע בממשלה באמצעות השימוש ההמוני בזיוף. ומה אומר החוק על שימוש במסמך מזויף? ובכן בסעיף 420 לחוק העונשים כתוב המפורש שהמשתמש במסמך מזויף ביודעו שהוא מזויף, דינו כדין המזייף. אם כן כל מי שהשתמש במסמך המזויף, והיו אלה לפחות כל אלה האמורים לעיל הם בבחינת חשושים (מלשון חשש) שעברו עבירה פלילית וכל אשר יש לבדוק הוא האם ידעו או לא ידעו שהמסמך מזויף, כי לפחות השימוש בו הוא ברור ומובהק, ובתפוצת ענק.

איך יודעים?

• חוקרים, קוראים אותם לתחנה, ואם הם מאובטחים אז באים אליהם, מזהירים אותם שכל אשר יאמרו יכול לשמש נגדם, ובודקים האם ידעו שהמסמך מזויף כאשר השתמשו בו.

• הולכים לפסיקה ושואלים מה טיב הידיעה הנדרש בחוק, ואז הפסיקה תפנה אותנו לסעיף 20 בחוק העונשין " מחשבה פלילית - מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה...." ועל-פי הפרשנות המקובלת בבית המשפט העליון, די בכך שהייתה מודעות ממשית לאפשרות שבמסמך מזויף, והייתה עצימת עיניים בנדון על-מנת למלא את דרישת המודעות הקיימת בחוק.

אז מי ידע על האפשרות שהמסמך מזויף ועצם עיניו? קודם כל העיתונאים באולפן של הערוץ השני, ובראשם יאיר לפיד, אייל ארד אמר להם לפני התוכנית "המסמך הוא תעלול או זיוף" מכאן שלהם הייתה מודעות ממשית ומחושית ואף יותר מכך לאפשרות המאד סבירה שהמסמך מזויף כי מי שכתב אותו לכאורה, אמר להם שזה המצב. והם לא הועמדו לדין, אפילו לא נחקרו באזהרה. והרמטכ"ל ולשכתו? האם עצמו עיניהם מהאפשרות שהמסמך מזויף? האם הם הכירו את בועז הרפז והיו מודעים להיסטוריה שלו? ודאי, האם התקשרו לאייל ארד לשאול מה פשר הדבר הזה? לא! האם התלוננו אצל מפקדיהם? לא! האם פנו לרשויות החוק? לא! הם המתינו לרגע המכריע, ואז שחררו אותו לאלופן של הפוליטיקאי לפיד, המנסה כעת לכבוש את הקובייה של אותם גורמים אשר מטרת המסמך הייתה לסכלם. אז האם עצמו עיניהם? האם היה כר נרחב לחשש שמסמך מזויף? והמשטרה אפילו לא חוקרת, לא בודקת? זו משטרה זו? ועם כזו משטרה, לא הולכים למכולת, עם כזו משטרה, כל אחד מאתנו עדיף שידאג לעצמו, כי אין משטרה שתגן עליו, לו ויכלר ז"ל ידע שזה המצב ייתכן לא היה יורד לרחוב, והוא היה חי עמנו היום, כמה חבל.