במאמר הזה שכתבתי לפני כשלוש שנים (ושלא פורסם) - עמד להופיע כנציגנו באירויזיון הראל סקעת. כתבתי אז ששלחנו אותו לקו-האש הראשון של המדינה לשיר שיר יפה מול חומות השינאה, הקינאה והאנטישמיות של אירופה. אומנם לא כולנו חשבנו שזה השיר הכי טוב, אבל,לפי מרבית המומחים האירופאים לשיר שלו היה סיכוי להגיע גבוה ואפילו לזכות. (הוא הגיע למקום ה-14...).
טענתי אז שאין לו כל סיכוי מול הקליקות האירופאיות!! אין לו סיכוי נגד הצבעת מדינות חבר העמים (רוסיה וכל כנופיית המדינות שמסביבה,מאוקראינה וגאורגיה ועד אזרביג'אן, מולדבה ובלרוס, ולטביה, וכו' וכו'). הוא לא יצליח לשבור את הקליקה הבלקניית, שרק עכשיו יצאה מביצת הפרימיטיביות הפוליטית, בראשות סרביה וקרואטיה, מונטנגרו, בוסניה-הרצגובינה, סלובניה ומקדוניה, המצביעות אחת למען השניה ולא חשוב כמה מחורבן הוא השיר.
שלוש המדינות הבלטיות פועלות כמובן לפי העיקרון של אחת למען השלושה והשלושה למען אחת (וגם לא שוכחות את אמא רוסיה ואבא גרמניה). חמשת הסקנדינביות הנאורות כביכול, גם הן מפגינות את הניטרליות הידועה לשמצה שלהן וכולן שומרות על "סולידריות צפונית" מגעילה (וגם פה, יהיה השיר מכוער ככל שיהיה). המיעוטים המוסלמים המפחידים בגרמניה, צרפת, ספרד, בלגיה, דנמרק ושבדיה יצביעו רק לשיר של מדינה מוסלמית כטורקיה או אלבניה וכבר הזכרנו את אותה סולידריות חולנית ומשונה ששרדה בגוש הקומוניסטי לשעבר במזרח-אירופה (בינן לבין עצמן, ועם הצבעה של עבד נרצע ל"אמא רוסיה"...).
אסור לנו לשכוח את אפקט ההצבעה למדינות שכנות, (או בעלות שפה משותפת) כמו בין ספרד לפורטוגל, צרפת, שוויץ ובלגיה,קפריסין למען יון ו-יון למען קפריסין, אנגליה תומכת במלטה, ואז מלטה תמיד למען אנגליה, בקיצור : לא היה להראל כל סיכוי לנצח מלכתחילה.
פעם, לפני כ-30 שנה הייתה קצת הגינות באירוויזיון וניסו לבחור לפי הפופולריות של השיר עצמו, היום אירופה הפכה לשוק עם פי-שתים של מדינות שרובן אינן בדיוק מפותחות מבחינה תרבותית אובייקטיבית, והפוליטיקה כיום משדרת משם בקביעות אי הגינות בסיסית בכל שטח, בייחוד כלפי ישראל.
אם היינו רוצים לדאוג שההופעה של ישראל בתחרות תהיה לטובת יחסי הציבור של מדינת ישראל, היינו צריכים לשלוח את מקהלת הסתדרות-הגננות שתשיר את "התקווה" עם הרבה דגלי כחול-לבן ברקע. הדבר אולי לא היה זוכה במקום טוב אבל לבטח היה נראה מכובד יותר ליחצני משרד החוץ.