מספר לא קטן של ישראלים דאג בשנים האחרונות להצטייד בדרכון של אחת ממדינות האיחוד האירופי, איש על-פי זיקתו החוקית למדינה מסוימת, ובעיקר למדינות מזרח ומרכז אירופה, זאת בנוסף לישראלים המחזיקים באזרחות אירופית מכוח היותם אזרחים כאלה בפועל בשלב כלשהו של חייהם.
המניע את המתאזרחים החדשים, המוכנים להוציא בהרבה מקרים אלפי שקלים לעורכי דין ולקונסוליות השונות, הוא בדרך כלל הנטייה המובנת לכשעצמה להכין אופציית הגירה ליום סגריר, אם, חלילה, יבוא. מדינת ישראל היא מדינה מאוימת, והקולקטיב הישראלי-יהודי הוא נשא של גנים נגועים בטראומות היסטוריות. אשר על כן מקפיד קולקטיב זה שתרמיל ומקל יהיו סמוכים למיטתו. התסריט המושמע על-ידי המתאזרחים החדשים הוא: "הוצאתי דרכון פולני/רומני/הונגרי/ וכו' ג'אסט אין קייס" כלומר רק במקרה., ודי לחכימא וגם ללא חכימא ברמיזא. וכשנשאלים הללו מה תעשו בפולניה/רומניה/הונגריה וכו' התשובה היא שאלו רק ארצות מעבר וכי חוקי האיחוד האירופי מאפשרים מעבר חופשי לאזרחים אירופים לכל אחת ממדינות האיחוד, שהרי הגבולות פתוחים.
יש הסולדים מתופעת ההתאזרחות החדשה ורואים בה סטייה מנתיב הציונות או הכנות לבריחה מן המערכה, מה שפוגם בסולידריות הלאומית ככל שהיא קיימת.
גבולות פתוחים - רק בתיאוריה האופציה הננקטת על-ידי המתאזרחים החדשים היא לגיטימית, כשם שלגיטימית היא ההסתייגות ממנה, אך כאן נצביע על בעיה שאינה מוכרת בוודאי לרוב הגדול של נשואי רשימה זו: .חלק לא קטן ממה שנקרא "החוקים האירופיים" הוא בבחינת הלכה שמורים על פיה אך אין מקיימים אותה. ראשית לכל לא כל מדינות האיחוד האירופי חתומות על "הסכמי שנגן" לגבולות פתוחים, וגם מי שחתום ומבקש להתחמק מהם בתקופות מסוימות ימצא את הסעיפים הרלוונטיים בהסכם שיעניקו לוויית לגיטימיות להתחמקותו. האיחוד האירופי נתקל הלכה למעשה יותר מפעם אחת בהתחמקויות הממשלות השונות מעיקרון יסודי זה של גבולות פתוחים.
הגדילה לעשות בריטניה הנערכת עתה למנוע שטף הגירה אפשרי של יוונים כמו גם של בני לאומים אחרים מארצות מוכות אירו וחובות. עיקר החשש, על-פי ה"גארדיאן" הלונדוני, הוא שנטישה אפשרית של יוון את גוש האירו תביא שם להתמוטטות כלכלית, מה שיגרום לרבבות יוונים להתדפק על דלתות בריטניה
ראש הממשלה קאמרון, בתשובה לחבר פרלמנט בריטי שהעלה חשש של שטף הגירה יווני: "עלינו לתכנן, עלינו להתכונן לכל מקרה. אי וודאות רבה שוררת בעולמנו ." קאמרון תיבל את תשובתו במונחים של שמירה על הביטחון הלאומי:" אהיה מוכן לנקוט בכל האמצעים לשמור על ביטחוה של ארצנו, על יציבותם של הבנקים שלנו ועל כלכלה איתנה." אכן, צעדים להתמודדות עם הגירה יוונית מתוכננים במשרד החוץ הבריטי כבר מחודש מאי האחרון.
הנציבות האירופית, זו הזרוע הביצועית של האיחוד שמתפקידה גם לשמור על ביצוע חוקי האיחוד כבר הוציאה אזהרה ומחאה לבריטניה על סטייתה מחוקי האיחוד, והיא דורשת ממנה הסברים. זו עדיין לא השיבה, אך חזקה על משפטני משרד הפנים הבריטי שיוציאו מתחת ידם נוסחה משפטית מתאימה.
כבר היום בריטניה היא אכסניה לשני מיליון אזרחים של מדינות איחוד אחרות. מגמת ההגירה באירופה היא היום בסימן פנים אירופאי בעיקר. הטורקים כבר אינם מוצאים עניין באירופה צולעת מבחינה כלכלית. אומנם ב-2010 היגרו לגרמניה 27 אלף טורקים, אך 35 אלף עשו דרכם בכיוון ההפוך.
אין לשלול סיכויי קליטתם של ישראלים נושאי דרכון פולני/רומני/הונגרי וכו', חלקם או רובם, בארצות מערב אירופה אם אכן יחפצו לממש את זכויותיהם, אולם ברור מעל לכל ספק שלא לונדון ולא פריס או קופנהגן יראו עצמן מחויבים לכך. דרכון אירופי אינו תעודת ביטוח.