חוק סדר הדין הפלילי מעניק לנאשם בהליך הפלילי ולסנגורו זכות עיון בחומר החקירה והעתקתו על-מנת שיוכלו להכין את מתווה ההגנה כנגד האישומים בצורה הטובה ביותר. עם זאת, החוק לא מטיל על התביעה חובה למסור להגנה עותק מחומר החקירה או לשאת בעלות יצירתו של עותק.
בפסק דין שניתן לאחרונה, בעניינה של מדינת ישראל נגד נאשמי תיק חפיציבה פרדי אלגמיל ואחרים, ניתנה החלטה עקרונית וכלכלית בצעד חשוב לטובת הנאשמים במערכת המשפט הפלילית. עלויות ההליך המשפטי מטילות משא כלכלי כבד על הנאשם. הפחתת הנטל הכלכלי, תאפשר לציבור רחב יותר של נאשמים להגן על עצמם בצורה אפקטיבית יותר כנגד האישומים העומדים נגדם.
נדון עניינם של מספר נאשמים אשר הוגש נגדם כתב אישום בתיק רחב היקף אשר כלל לא פחות מ-230 ארגזים של חומר חקירה. חלק ניכר מהחומר נסרק על-ידי התביעה, ועותקים דיגיטליים נשלחו אל הנאשמים. בית המשפט המחוזי חייב את התביעה לסרוק על חשבונה את יתרת החומר אשר טרם נסרק, כמות שעמדה על כשישים ארגזים, ולהעביר עותקים להגנה. בית המשפט המחוזי פעל בדרך זו מתוך התפישה שההסדר הנוהג, לפיו אנשי ההגנה מגיעים למשרדי התביעה בשביל לעיין בחומר החקירה ומעתיקים רק את הנדרש להם, אינו מתאים לתיקים רבי היקף אשר מחייבים התייחסות מיוחדת. המדינה ערערה לבית המשפט העליון.
לאפשר תנאים הולמים לעיון בחומר
בית המשפט העליון קבע כי כל עוד התביעה עומדת בחובתה לאפשר לסנגורים תנאים הולמים לעיון בחומר החקירה ולהעתיקו, אין ההסדרים הקבועים בחוק סדר הדין הפלילי מחייבים אותה לשאת בעלות העתקת החומר. עם זאת, מוסיף בית המשפט העליון כי נוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות והרווחה הכלכלית של ימינו, יש לפרש בצורה ליבראלית את זכויות הנאשמים וחובות המדינה בהתאמה.
במסגרת אותה פרשנות ליברלית זו מדגיש בית המשפט העליון כי ייתכנו מקרים בהם הטלת עלות ההעתקה על נאשם חסר אמצעים תעלה בפועל כדי שלילת זכות העיון. במקרי קיצון אלה, בית המשפט יבחן היטב את יכולתו הכלכלית של הנאשם לשאת בהוצאות ההעתקה והן את הצורך הממשי, אם ישנו, בנשיאה בהוצאות אלו.
בנסיבות הקונקרטיות של פסק הדין נקבע כי כיוון ומדובר בסכום סריקה נותר של התיקים פחות מ-60,000 שקלים, כסכום שאינו מטיל משא כבד מידי על כתפי ההגנה, יש לחלקו שווה בשווה בין הנאשמים.