אין צורך לבנות תיאוריית קונספירציה מתוחכמת במיוחד על-מנת להעלות את השאלה האם העימות שיוזם ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הממשל האמריקני ועם נשיא ארצות הברית, זמן קצר כל כך לפני הבחירות, בנוגע לסוגיית אירן, אכן נובע מהמצב באירן ומכך שהחודשים הקרובים הם "ההזדמנות האחרונה" של ישראל. יש לי חשדות כבדים ביחס למועדים אחרונים ולקווים אדומים, ויותר מכך - יש לי חשדות ביחס למניעיו של נתניהו. הגיע הזמן לקשור בין כמה קצוות. התומך העיקרי בבנימין נתניהו הוא המיליארדר שלדון אדלסון שהקים עיתון מיוחד ("ישראל היום") לשירותו של ראש הממשלה. אדלסון הוא גם התומך הנלהב במועמד הרפובליקני מיט רומני והוא מעביר עשרות מיליוני דולרים, לפי הפרסום, לקרן הבחירות שלו או לגופים תומכים. הדעת נותנת שלאדלסון יש גם אינטרס אישי מובהק שרומני ייבחר. כמובן שאי-אפשר להוכיח טענות כאלו באופן ישיר אבל השכל הישר מלמד שאנשים אינם תורמים סתם סכומי עתק לטובת מישהו אם לא ייצא להם משהו מזה. הכל תהו על כך שאדלסון מקיים את עיתון "ישראל היום" שאין לו כל היגיון כלכלי ואיש אינו צופה שיחדל מלהפסיד אי פעם. אני לא בטוח שהמניעים של אדלסון הם לגמרי אידיאולוגיים. נתניהו זקוק מאוד לאדלסון ולישראל היום, ומכאן שיהיה מוכן בוודאי לסייע לאינטרסים של ידידו בארצות הברית, ותמיכה במיט רומני אינה חייבת להיחשב כמחיר מוגזם. דרך ההשפעה בישראל על השלטון אדלסון משיג מעמד גם בארצות הברית. גם ארצות הברית יכולהתמיכתו הנלהבת של נתניהו ברומני היא סוד גלוי, אולם יש לתהות אם מוכן ראש ממשלתנו ללכת מעבר לכך וליזום משבר שישפיל את הנשיא ברק אובמה ויוכיח לציבור האמריקני שמדובר במנהיג מסוכן לארצות הברית וחסר חוט-שדרה אמיתי שאין לבחור בו. התשובה לשאלה זו אינה חשובה כמו העובדה שייתכן מאוד שהנשיא אובמה ותומכיו השתכנעו כי לנתניהו הנדחף על-ידי אדלסון אין מעצורים בבואו להתערב בפוליטיקה הפנימית בארצות הברית על-מנת להבטיח את נצחון היריב הפוליטי שלהם. איני יודע מה יהיה על גורל יחסי ישראל-ארצות הברית אם ינצח ברק אובמה בבחירות; לא הייתי מתפלא אם נתניהו באופן אישי ייקרא לשלם את המחיר. ארצות הברית יכולה גם היא להתערב בענייניה הפנימיים של ישראל ולהבהיר לעם היושב בציון כי בבחירות הבאות הוא רשאי כמובן להצביע ליכוד, רק שיהיו לכך תוצאות קשות מאוד. אובמה לא יאמר זאת כמובן ישירות, אבל המסר עשוי להיות חד-משמעי וברור לכל. התערבות בפוליטיקה פנימית של מדינה אחרת היא משחק שלא רק אנחנו יכולים לשחק, ומי שמסתכן באיוולתו בהתערבות כזו, רצוי מאוד שיהמר על הסוס המנצח.