הרמב"ם הוא הראשון שקבע כי על-ידי שינויים בחלוקת הדם באיברים השונים, הבאים כתוצאה מתחושות המשפיעות על הגוף, נוצרות ההשפעות על חלקי הגוף לטובת הבריאות או לרעתה חלילה. כלומר, ההרגשה הנפשית של האדם משפיעה על תנועת כלי הדם, המתכווצים או מתרחבים בהתאם לתחושותינו. בכך מושפעים אברי הגוף. הנה ידוע על אנשים הטוענים ש"מרוב לחץ קיבלו אולקוס", מרוב לחץ חלו בסוכרת, מרוב לחץ, חלש ליבו. הכל בהשפעת כלי הדם בגופנו המושפעים מתחושות האדם: שמחה, עצב, כעס, אושר רגיעה וכו'.
לכן מלמד הרמב"ם שעל החולה לקבל טיפול לא רק לצד הפיזי במחלתו, כי אם גם טיפול נפשי-רוחני. הרמב"ם גם נותן כלים לחיזוק הכוח הנפשי של האדם ולשיפור יכולתו להיטיב את מצבו הנפשי והפיזי.
אדם שידע לחיות בשמחה ובנחת, על-פי הרמב"ם, רבים סיכוייו להיות בריא כל חייו.
אז מהו האושר, איך משיגים אותו?
יש שבני האדם במירוץ אחר האושר טורחים רבות. אומרים הם כי הם דואגים לפרנסה, לחינוך, לבריאות. כל הנהגתם מוכיחה ההיפך. דואגים הם להיות עסוקים. דואגים ואינם יודעים מתי יגיע רגע של נחת. הם מנסים להגדיל את רכושם, "לבלות" במקומות יקרים, לחקות את האחרים וכל אלה הרי דברים היוצרים תחרותיות (איך תהיה מאושר אם אתה מנסה כל הזמן להשיג את האחר?), רכושנות (מתי תרגיש שכבר יש לך כל מה שאתה צריך?) שאפתנות גשמית (מתי תחדל ותאמר: השגתי כל מה שרציתי?)
וכך מלמד אותנו הרמב"ם:
האושר אינו נמצא בדברים שמחוץ לנפש.
האושר והשמחה, צלילי הטוב והיפה נשמעים בליבו של אדם פנימה.
מה שחושב ההמון כטוב ותענוג ואושר הוא כצל עובר, בר חלוף ואינו נוגע במיתרי הלב, ברכות הנפש.
בהכרה זאת תלוייה בריאות הנפש של האדם ועימה בריאות גופו.
אדם צריך לבחון עצמו תמיד ולחנך את נפשו לקבל את אירועי החיים במתינות, בקור רוח וביישוב הדעת.
אדם צריך ללמוד להשיג את אושרו בתוכו. באוצרות הנפשיים שניחן בהם, לא באוצרות גשמיים. בתוכנו מיתרים רבים של רגשות ותחושות. בהם עלינו לפרוט, הם המנגינה העריבה של חיינו.
מה שחושבים רוב בני אדם כטוב המביא לתענוג ולשמחה הרי אלו דברים הפיכים ומשתנים כצל חולף. אדם היודע לנווט את תחושותיו ולהכיר באפסיות הדברים הגשמיים ובערכם של הערכים החיוביים: הטוב והצדק, היפה והאמת. אדם כזה יצליח לשמור על ראייה חיובית של התנהלות חייו ומה שקורה לו ועל-ידי כך גם תשמר בריאותו ויהיה לו את הכוח להתמודד במצבים קשים.
הרמב"ם מציע לחזק את הנפש על-ידי תרגילי חיזוק נפשיים. ומביא הרמב"ם דוגמה כדי ללמדנו שהמחשבות הן בידינו ואפשרות ההחלטה קיימת. לעתים אנו מהלכים מתוך חשש מדבר מה. החשש הזה עוצר אותנו ותוקע ואינו מאפשר לנו לפעול או להתקדם. ועל כך אומר הרמב"ם: כל מה שחושש האדם שיקרה לו, הוא אכן אפשרי. אפשר שיקרה, אך אפשר גם שלא יקרה. אז כמו שחושש וכואב ודואג שיקרה, הרי יוכל להפך? להרחיב נפשו באמונה ובביטחון ומתוך החלטה זאת הרי אפשר גם שיקרה ההיפך ממה שחושש? שני הדברים הרי הם בגדר האפשרות, אז למה לבחור באפשרות השלילית?
המוח עסוק בקליטה ובעיבוד של אינפורמציה. הקליטה תלוייה באופן שנכוון אותה. יש שמקבלים כל דבר בצורה שלילית ויש שאצלם הכל מתקבל באופן חיובי.
חשיבה חיובית מסייעת להתגבר על מחלות
וכדי להתחזק במידה זאת, של ראיית הטוב וההשקפה האופטימית, מייעץ הרמב"ם לחזק את השאיפה להיות טוב. להיות בעל בינה וחוכמת חיים, חיזוק הכוחות והיכולות הנפשיים, הם אלו שיוכלו לעזור לך לבריאותך ולשלמותך.
אהבת שמים, אהבת האמת, אהבת הבריות, כל האוחז במידות אלה אוחז בידו את המפתח לבריאות הנפש באמת.
ומהדוגמה הבאה נוכל ללמוד על גודל השפעת הנפש על הגוף
אפשר לראות אדם חזק ובריא וקולו חזק
ועיניו זוהרות,
אם ישמע דבר מה חלילה, יחלה.
מבטו וגופו יהיו שחוחים וקולו דק וחלש.
לעומת זאת,
תראה אדם שהוא חלש בגופו וקולו דק וגוו שחוח
אם ישמע פתאום דבר מה שמח, יתחזק גופו,
קולו יתחזק ויאירו פניו כל כך שלא יוכל להסתיר.
(על-פי הרמב"ם)