הסמל המרכזי של חג החנוכה בימינו הוא הדלקת הנרות הקשורה בנס פך השמן כפי שמצינו בדברי הרמב"ם בהלכות חנוכה: "מצוות נר חנוכה מצווה חביבה היא עד מאוד וצריך להיזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הניסים שעשה לנו...ומדליקים בהן הנרות על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס" (פרק ד' סימן י"ב).
מהי מטרתה של מצווה מופלאה זו של הדלקת הנרות, חז"ל ציינו בכמה מקומות בטעמה של ההדלקה שהיא משום "פרסומי ניסא", המשמעות - לפרסם את הנס - כך לימד אותנו הרמב"ם שמטרת המצווה "להודיע, להראות ולגלות הנס".
הבה ונראה למי עלינו להודיע, ולמי עלינו לגלות את הנס? - הרי העוברים והשבים ברשות הרבים באזורי מגורינו בארץ מדליקים בעצמם בפתחי בתיהם.
חכמינו רצו לחדש לנו במטרת הדלקת הנר שאנחנו נפרסם את הנס בעיקר אצלנו ולעצמנו. אין הכוונה "בפרסומי ניסא" לפרסם רק לאחרים, אלא עיקרה של המצווה המושלמת היא להדליק נרות בצורה כזו שהיא תשפיע על המדליק בעצמו, ותפרסם אצלו את הנס.
לאור זאת שאנו עצמנו קהל היעד שצריך לפרסם אצלו את הנס. מדוע אם כן נצטוונו על פתחי הבתים ולא בתוך הבית פנימה ? מדוע נקבע זמן ההדלקה "משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק", והלא בכל שעה במשך הלילה שנדליק תגרום פעולה זו פרסום בליבנו.
אלא צורת ההדלקה בפתחי הבתים קשורה לעיקרו של נס חנוכה המציין שני אירועים מרכזיים שהתרחשו בחג. האחד, שנמסרו רבים ביד מעטים וגיבורים ביד חלשים, והשני, נמצא פך השמן הקטן והחתום שלמרות קוטנו דלק הרבה מעבר לגודלו הטבעי.
לשתי עובדות אלו של נסי חנוכה קיים מכנה משותף אחד שמלמד אותנו לדורות על כוחו של המיעוט הצודק מול הרוב הטועה, ועל כוחה של האמת הטהורה מול כוחות השקר. כל אחד מאתנו קיימים כוחות רבים מהם טובים יותר וטובים פחות. לכל אחד מאתנו ישנם זמנים שבהם נדמה שכוחות רבים של "רשעים, טמאים וזדים" מאיימים עלינו ומנסים לשלוט בנו.
פעמים רבות במהלך חיינו מרגישים אנו שכוחותינו הטובים והאמתיים הם בסך-הכל מעטים וחלשים ואינם משמעותיים כדי ליצור איתם תהליך מנצח מול עצמנו. והם לא יעמדו בפני "הרעים והגיבורים" שבנטיותינו השליליות.
כל אחד מאתנו מכיר רגעים בהם שוקעת החמה ו"יורדת החשיכה" על חיינו. הכל קשה ואורו של יום חדש לא נראה באופק.
אל מול מצב זה מאירים נרות החנוכה, ומגלים לנו את כוחו האמתי של הניצוץ הקדוש החבוי בכל אחד מאתנו, שיכול להתגבר על כוחות רבים ואדירים ממנו הנמצאים בתוך ליבו של האדם.
פך השמן הטהו , והמיעוט הצודק של משפחת הכוהנים שנלחמה על אמונתם, מאירים לנו את כוחותינו החבויים בהיכל לבנו. אם רק נשתדל לתת להם להאיר, הם יאירו את חשכת חיינו.
הדלקת הנרות מתקשרת לאות של החודש - סמך - מהי האות סמך? "סומך ה' לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים". הסמך היא סדורה עגולה כשאנחנו יורדים בעגול ומגיעים הכי למטה, פתאום אנו עולים שוב למעלה הכל מתהפך ומתוך החושך בוקע אור.
בימים אלו, יכולה אמונה קטנה וחבויה בקב"ה, להפוך לאמונה גדולה ויוקדת. רצון קטן של התקרבות לה', יכול להפוך לתבערת לב פנימית. ורצון מועט של לימוד תורה יכול להפוך ללימוד מוצלח ומאיר פנים. אלו ימים המסוגלים לנס לגדול שיתרחש בלבנו שבו ינצח הטוב והמועט שבתוכנו ויכבוש את כולנו.
עניינו של נר חנוכה המוסיף והולך, שבכל יום מימי חנוכה נדלק לו נר נוסף, המגלה עוד כח טוב החבוי בנו וראוי להדלקה, וכך מצטרפים להם הנרות בבחינת "מצווה גוררת מצווה" וכל יום מאיר אור נוסף למחרת שמצטרף לשמונה אורות על טבעיים ובלתי מנוצחים שיאירו את דרכינו.