התפקיד השלישי של האקדמיה

לפני שבוע בשעה טובה, הכריזה המועצה להשכלה גבוהה בכנס מכובד, שמעורבות חברתית הוא תפקידה השלישי של האקדמיה. הכרזה זו, היא לטעמי אחת הבשורות הדרמטיות שנשמעו בתחום החברתי בישראל, אם תקבל גיבוי במעשים ובתקצוב. מהלך זה יכול להשפיע על כל אזרח ומגזר במדינת ישראל. "למעשה הגענו לשלב בו על האקדמיה מעבר לתפקידיה הקלאסיים בייצור יידע, שימור יידע והפצת יידע, לשקוד ולפתח גם את תפקידה השלישי, מעורבות חברתית בה תבוא לידי ביטוי ביתר שאת השפעתה החיובית על הקהילה" פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר ותת (חוברת הכנס). בישראל יש כיום כ 300,000 סטודנטים, הון אנושי חסר תקדים שיכול להשפיע על כל אזרח בישראל. כדי לתרגם את ההצהרה אודות "התפקיד השלישי של האקדמיה" למהפכה של ממש, יש צורך להגדיר ולייעד מחדש את המושג "מעורבות חברתית", ולפעול ליצירת תשתיות נכונות להוצאת ההצהרה הזו לאור. עשרות אלפי אקדמאים בישראל אינם מצליחים להשתלב בשוק התעסוקה במשרה ההולמת את השכלתם. התופעה בולטת במיוחד באוכלוסיות פריפריה, מינוף השכלה גבוהה לכדי תעסוקה הולמת הוא אחד האתגרים החברתיים הגדולים ביותר בישראל. האקדמיה בישראל ובעולם הינה גשר למוביליות חברתית, מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת השכלה לרמת השתכרות ורמת חיים. מעורבות האקדמיה בשינוי החברתי במדינת ישראל אינה יכולה להסתכם בהצהרות או פעילות יחידות למעורבות חברתית שמתוקצבות באופן זניח ועוסקות בעיקר במתן מלגות עבור חונכויות של סטודנטים. ההצהרה הזו תביא לשינוי והשפעה מהותית בחברה בישראל אם תקבל ביטוי בתוכנית אסטרטגית למעורבות האקדמיה בתחום החברתי בישראל. תוכנית שתאפשר מימוש היתרון היחסי של האקדמיה בהשפעתה על החברה, אין מדובר רק בסוגיות של תקצוב אלא בקבלת אחריות, בניית תשתיות ושינוי מבני של האקדמיה בישראל. ניתן להבהיר את ההזדמנות חסרת התקדים דרך שמונה אתגרים ונושאי מנוף חברתיים מהותיים בישראל שיהוו בסיס לתוכנית אסטרטגית מהפכנית, שתוצריה יביאו לחברה ולמשק בישראל סיוע עצום ותוך זמן קצר יחזירו את ההשקעה בהם.

מהפיכה חברתית אמיתית

1. סוגיית השוויון בנטל תקבל תגבור רציני אם האקדמיה תהפוך לשחקן מרכזי בשילוב ומוביליות של צעירים ממגזרים שונים, זאת על-ידי קביעת יעד של המל"ג לקבלה של אוכלוסיות מוחלשות שאינם נגישות לאקדמיה בשל חסמים תרבותיים, סוציו אקונומיים, חסמי שפה, או חסם הפסיכומטרי. למנוע נשירה מראש (30% !) באמצעות סיוע למעומדים לבחור טוב יותר את תחום הלימודים שלהם. 2. לא כולם צריכים להיות בעלי תואר אקדמי והמשק לא צריך כל כך הרבה אקדמיים עם השכלה עודפת - הגברת המודעות, קידום והשקעה בחינוך טכנולוגי, לימודי ההנדסאים שכיום מתוקצבים באופן לא שוויוני ביחס ללימודי תואר, חיזוק הגשר וההזדמנות למעבר ללימודי תואר מלימודי ההנדסאים. 3. מיצוי השכלה גבוהה לכדי תעסוקה הולמת ואזרחות משפיעה על המשק והחברה, לקיחת אחריות ומעורבות אקדמיה בהשתלבות סטודנטים בשוק העבודה, קידום מערך התמחות ופרקטיקום של כלל הסטודנטים כגשר לשוק העבודה. בניית קשרי גומלין בין חברות וארגונים עסקיים וציבוריים לאקדמיה, קרדיטציה אקדמית על התמחות תמורת השקעה. 4. בניית תשתיות מעורבות של סטודנטים בקהילות באמצעות קרדיטציה אקדמית וסיוע בשכר לימוד ומלגות. אם כל סטודנט בישראל, במסגרת החלטה קטגורית, יקבל 6 נקודות זכות על עשייה והתנסות במסגרת חברתית חינוכית/אזרחית (שתעבור מכרז ותוכר), אזרחי ישראל יוכלו ליהנות מלפחות 36 מיליון שעות פעילות בשנה של סטודנטים בכל חלקי הארץ במגוון רחב של תחומים חברתיים חינוכיים. הפיכת היחידות והמחלקות למעורבות חברתית לאגפים חזקים בכל מוסדות האקדמיה יוכלו לממש את המשאב הזה ולהשים אותו בצורה נכונה בקרב רשויות ותושבים. 5. שיפור והתאמת שיטות ההוראה ותכני הלימוד למיומנויות וכישורים הנדרשים היום מצעירים המשתלבים בחייהם האזרחיים. בעולם כבר הבינו ומוסדות האקדמיה הבכירים בעולם פועלים לשיפור ושינוי שיטות ההוראה כך שיתאימו יותר לעולם הגלובאלי ולטכנולוגיה המתקדמת שעוטפת אותנו. השלמת תואר במסגרת לימודים משולבת בין מספר מוסדות אקדמיה, קיימת בעולם ועשויה לשפר את איכות הלמידה והתוצאות של הסטודנטים, לצד חשיפתם למגוון רחב יותר של מרצים, מקצועות לימוד וזירות התערבות. 6. הנגשת הפרקטיקה המחקרית לטובת רשויות ותושבים, סיוע לרשויות ועיריות בתהליכי בירור צרכים של תושבים ומיקוד השירות לתושבים, נציגות אקדמית בעלת תפקיד רשמי ביישובים תביא לחיבור בין צרכי הישובים והתושבים לאקדמיה, חיבור זה יתרום לרשויות לחדד ולשפר את השירות לתושב ולאקדמיה להיות הרבה יותר רלוונטית לאזרחים ולחיים וזכות בחכמת ההמונים. 7. כניסה למערכת החינוך, לכיתות התיכון (ט' ו י') בכלל בתי הספר בישראל בסדרת שיעורי חברה עם מבחן וציון בסופם (אפילו מבחן בגרות) שתכליתם לחשוף בפני בני נוער את חשיבות ומשמעות ההשכלה הגבוהה, לימודי מקצוע ואחריות אזרחית חברתית כמנוף של פיתוח והשתלבות כאזרחים משמעותיים למשק לחברה ולעצמם. 8. הנגשת עולם התכנון החברתי לסטודנטים וחיזוק התודעה אודות הקשר בין התכנון החברתי כבסיס אסטרטגי למניעת היווצרות של אתגרים חברתיים עתידיים וטיפול בקיימים. הטמעת השיקולים החברתיים בתהליכי תכנון בישראל, קידום החשיפה וההכשרה בקרב סטודנטים הבוחנים את ההיבטים החברתיים בתהליכי תכנון, בפרט את צרכיהם של האוכלוסיות המוחלשות, כפי שנהוג במדינות מתפתחות. סוף מעשה במחשבה תחילה. אם האקדמיה בישראל תקיים את הבטחתה ותגרום למדינה להיות שותפה ליישום התפקיד השלישי שלה, היא תביא את המהפכה החברתית המשמעותית ביותר שהייתה פה בשנים האחרונות, כך תהפוך לגורם משמעותי ובעל השפעה בכל תחומי החברה והמחקר שהיא תבחר. החשש של אנשי אקדמיה משינוי זה ומפגיעה באיכויות המחקר מוטעית מיסודה שכן בדרך זו תזמן האקדמיה לפתחה אלפי הזדמנויות חדשות והון חברתי עצום שעד היום לא הכיר אותה ולא ראה בה אופק פיתוח והתקדמות. אני מברך על הצעד הקטן הראשון שטמון בהצהרה וקורא לכל הסטודנטים ואנשי האקדמיה, הממשל, העסקים והחברה בישראל להתלכד ולגרום למהלך זה לצאת לאור ולהשפיע על כולנו.