הייתה לי פגישה מעניינת עם חרדים מאתגרים, לפני כשנתיים, בל"ג בעומר, בהמתנה בצוותא להתעלות משותפת, למרגלות הר מירון.
הועלתה בשיחתנו התוססת, ביני כחרדי לאומי או אם תרצו ציוני דתי, לבינם כטוענים נגד ממשלת ישראל ומדינת ישראל בכלל, שכביכול אין לממשלת ישראל תוקף של מלכות, מאחר שמנהיגי המדינה אינם אנשים כשרים.
הזכרתי להם שאגריפס לא היה ראוי להתמנות מלך (מסכת סוטה מא). ועם זאת היה לו דין מלך (ביכורים ג, פסחים סד: כתובות יז). הם הראו סימני שאלה בארשת פניהם, והזכרתי להם שלהורדוס היה דין מלך, כפי הנצי"ב על התורה (דברים יז טז ד"ה מקרב אחיך). פתחנו את המקור וקראתי בו לפניהם: "מיוחס אינו אלא למצוה, אם אפשר, אך אינו לעיכובא שהרי הורדוס לא היה ממיוחסי ישראל, מכל מקום היה לו דין מלך". ועוד זכרתי לפניהם את הקדמת האברבנאל לשופטים, המונה את אבימלך, אף שהיה רוצח, בן שופטי ישראל, וכן עוד מפרשים שם.
ממילא נזכרנו יחדיו, שגם ליפתח היה דין שופט, כפי התלמוד במסכת ראש השנה כה: וכך זכרתי את הכתוב שם שאומר ששקל הכתוב שלושה קלי עולם, (גדעון שמשון ויפתח), כשלושה גדולי עולם, ללמדך שאפילו קל שבקלים ונתמנה פרנס על הציבור, הרי הוא כאביר שבאבירים. והשלימו חבריי החרדים מן הזיכרון: אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו. ואומר: אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה. החברותא הייתה כל כך נעימה שאפילו זכרתי שהמהרש"א שם, אפילו הזכיר שיפתח לא הייתה בו נבואה, ולא התמנה מן השמים, והוא בן אישה זונה. ומייד נזכרנו שהרמב"ן על ויקרא כז כט, והתורה והמצווה שם, קובעים שליפתח היה דין מלך ומשפט מלוכה.
יחדיו נזכרנו שלאחאב היה דין מלך (מנחות צח). ויצא לנו לפתוח את שו"ת החתם סופר על חושן משפט סימן קצ המאשר זאת. ומייד נזכרנו גם בעמרי שזכה למלכות (סנהדרין קב:).
כאן כבר נכנסתי איתם לשיח שבעצם מוביל למסקנה שממשלה שנבחרה על-ידי רוב הציבור דין מלכות לה. והבאתי מקור לכך ממסכת ברכות נה. שאומרת: "אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכין בציבור". ממש דמוקרטיה על-פי תורה. ועוד נזכרתי בתוספות שבועות כט: דיבור המתחיל 'שבועת העדות', על כוח הקבלה של הציבור. ושם גם בחידושי ר"ן שם ל.
הביאו לי חבריי החרדים את שיטת הר"ן, לפיה אין למלך ישראל בארץ ישראל, דינא דמלכותא, כמו לכל ממשלה של אומות העולם. אכן, עניתי להם, זו דעת יחיד, אך במנהגים ונימוסים שהם לטובת המדינה לדברי הכל אין לחלק בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם, כפי שניתן ללמוד משו"ת חתם סופר חושן משפט סימן מד. ואכן, הרמב"ם בהלכות גזילה ואבידה פרק ה' הלכה יא, ובפירוש המשניות נדרים כז: כח. ובשו"ת הרשב"א סימן קלד, ובמאירי נדרים כח. והטור שולחן ערוך שסט, ו, כולם פוסקים שאין הבדל בין ישראל לאומות העולם בדינא דמלכותא דינא בכל דבר.
ראיתי כי נבוכו חבריי החרדים. ובכדי לשמח אותם בדברי תורה, ביקשתי להביא את פרשנות המלב"ים למיכה ד ה וקראתי לנו משם את הדברים הבאים: "ואתה מגדל וגו' ממלכת לבת ירושלים'. שהגלויות יתחילו להתקבץ, וגלות יהודה ובנימין (מאזור המועצה האזורית בנימין הגעתי למירון כתושב בית אל) שהם בת ציון - שגלו מציון בחורבן בית שני יתקבצו אליך. מגדל עדר - עדר הצאן הצולעה והנידחה (העם אשר נתייגע בגולה שבשובו לארצו ישוב להיות גוי חזק (עיין פסוקים ו-ז, ומצודת דוד שם ז) תחילה תהיה כמגדל של צאן ואחר כך עופל - שהוא מבצר חזק, ואחר כך ובאה הממשלה הראשונה - תבוא ממשלה קטנה, שיהיה להם שופטים מנהיגים אותם ואחר כך תבוא ממלכת לבת ירושלים - יהיה להם מלכות קבועה שהיא מלכות בית דוד. שמלכות בית דוד תתגלה בהדרגה, ותחילה לא יהיה רק במדרגת שופט ויתעלה לאט לאט עד שיהיה לד' המלוכה".
נתחייכו ונמשך השיח ועל כך במאמר הבא.