אין לזלזל בעקרונות של פוליטיקאים.
יאיר לפיד הבטיח שכל מהות כניסתו לפוליטיקה היא שינוי. אחת ההבטחות היותר צודקות של לפיד היא כינונה של ממשלה קטנה בהרבה מאלה שהיו עד היום, וודאי הנוכחית זו הנוכחית. כינונה של ממשלה קטנה בת 18 שרים תוכיח שיש תקווה לפוליטיקה החדשה. ממשלה גדולה מכך תיחשב בה יכהנו חברי יש עתיד תוכיח שלפיד למד מהר מידי שהבטחות לא בהכרח מקיימים. הספקולציות בתקשורת על ממשלה בת 24-25 שרים מוטב שתישארנה כך. ממשלה מנופחת אינה ערובה לממשלה טובה. לא אחר מאשר לפיד עצמו כתב בדף הפייסבוק שלו את הדברים הבאים: "אנחנו רוצים שיענו לנו השאלה למה בתקופה שבה רוצים לגזור על אזרחי המדינה גזירות כלכליות כואבות הם רוצים להקים ממשלה מנופחת של 28 שרים שתבזבז מאות מיליוני שקלים על סידורי עבודה ריקים מתוכן?"
לפיד צודק מאוד אלא שהמספר 28 איננו מספר קדוש, הווה אומר של 25 שרים זו הקטנה משמעותית. אם זכרוני אינו מטעני, לפיד התחייב שלא יהיו סגני שרים או שרים ללא תיק. ממילא אלה אינם עושים כלום מלבד התייצבות הנאה צרופה ממעמד חסר כל חשיבות העולה למשלם המיסים הון עתק. יגידו מביני הדמוקרטיה שזהו המחיר שמשלמים עליה. והתשובה היא לא. מלבד ישראל יש בעולם עוד כמה דמוקרטיות שבהן מספר השרים קטן בהרבה מזה שבישראל. כך ביפן מספר השרים הוא 14; בשווייץ 7; ארה"ב 15 מזכירים קבועים הממונים על-ידי הנשיא; בריטניה 22 שרים קבועים; איטליה 19; צרפת 15; גרמניה 15; וכד'.
הממשלות הללו מתפקדות פחות טוב ממשלות ישראל? באמת. הניסיון של ראשי ממשלות למיניהם להסביר לנו את המגבלות "המיוחדות" בישראל הם לא יותר מאשר ניסיונות לעבוד על האזרחים. אין בישראל צורך בממשלה המונה יותר מ-12 שרים.
הפוליטיקה הישראלית הצליחה לקבע בתודעה הציבורית ששרים ללא תיק חיוניים, סגני שרים וודאי נחוצים יותר מכל, משרדים המוקמים חדשות לבקרים הם כורח המציאות, וכד'. כל אלה אינם אלא אתנן פוליטי ולא יותר מכך.
מבחנו הציבורי הראשון של לפיד יהיה בעמידה על דרישתו לממשלה קטנה בת 18 שרים. אם "יתגמש" בנושא זה, הקרדיט שקיבל מן הציבור יפקע מהר מן הצפוי. פוליטיקה חדשה כבר אמרנו? אז הזדמנות פז להוכיח שיש למה לקוות בהמשך.