רק היום נודע לי שהעיתונאי המככב בימים אלה כחשוד המרכזי בהטרדה מינית של נשים לאורך שנים, הוא בנו של החידונאי המפורסם מהרדיו שמוליק רוזן. חור קטן בהשכלה שלי, ולמרות שעד היום החזקתי מ
עמנואל רוזן כאחד העיתונאים האמינים ביותר בישראל – הידיעה המשפחתית הזו רק החמירה אצלי את הזעזוע.
אבל לא לסיפוקי נוסטלגיה התכנסנו כאן היום. אותי מטרידה העמימות הלא אטומית הזו של כל הקשור לחשדות המתנפצים כל רגע מחדש כאילו שהגלים מבקשים לנפץ את סלעי החוף – בלילה.
מה זה כל העמימות הזו?!
כן הטריד, לא הטריד. כן חיזר, לא חיזר. חוקי, אסור. מוסרי, לא מוסרי.
על גבי תילי הסיפורים הנלחשים מאוזן אחת לשנייה בניצוחה של העיתונאית הדס שטייף העוזרת לאנדרלמוסיה לפרוח, הבנתי בעיקר דבר אחד מרכזי: כלום.
למה לעזאזל אין עדויות מפורטות על מה, מי, מו?!
צנעת הפרט? על איזו צנעת פרט קיבינימט אתם מדברים בתקופה הזו שכל דבר עף מיד לאינטרנט מלווה בתמונות הכי אינטימיות שלכם?!
לא ביקשתי סיפורים עסיסיים מלווים בתמונת הקורבן?! נו באמת.
למה א' (שם בדוי לציפורה), ג' (שם בדוי לליהי), ו-כ', נ', ח' והשד יודע עוד מי – לא מספרת את סיפורה כדי שנבין על מה מדובר? מי האשם? האם יש בכלל אשמים? מי הקרבן? האם יש בכלל קרבן?... ונסגור עניין לטוב או לרע.
אתם ממתינים לחקירת משטרה? וואללה. אז בעוד עשר שנים נדע אם עמנואל שהועף מכל נכסיו אשם או לא?
ממתינים לכתב אישום שבית המשפט יחליט? הרי לא תמתינו שנייה מרגע תחילת המשפט ותבקשו עונש מוות.
מה קל יותר, מאוורר דיכאון ציבורי, ומנסה לעשות סדר עולמי בעולמנו הצר והמטרידן מינית לשני מינים שבדרך כלל רבים זה עם זה... והציבור יעשה משפט צדק בהתאם לנתונים האמיתיים שלפניו.
תרצה המשטרה לחקור? שתחקור כמה שבא לה.
ירצה השופט להחליט? שיחליט כרצונו, הרי ישנה הפרדת רשויות ומספרים שהשופטים לא מושפעים מהלך הרוח ברחוב...
הבה נשמע מה בדיוק קרה. נשמע, ונעשה.
מה שקורה עכשיו גרוע מאונס קבוצתי. אונסים את הציבור להתעופף במתקני שדים בלונה פארק ענקי מפחיד ואימתני – ועל זה מרכיבים תוכניות של ויכוחים כשכולם מבלבלים לנו את המוח בתיאוריות שאם זה כך... ואם היה כך... ואם... ואם... ואם... אז ככה... ככה... וייתכן ככה...
די!!!
או שתספרו לנו מי נגד מי, או שתעופו לנו מהעיניים ותסגרו את הדברים במוסדות שנראים בעיניכם מאורגנים לכך.
אותנו תעזבו בשקט.
תנו לנו לחשוב שגבר הוא גבר, ואישה – אישה.
תנו לנו לחזר, לבלות, לקיים יחסי מין, להתחתן, ואולי אפילו להשתטות – ועל עבירות בנדון תדווחו בצורה הראויה.