דומה שעוד לא יבש הדיו על הממצאים המעודדים משנת 2012, שלפיהם מספר ההרוגים בתאונות הדרכים היה הנמוך ביותר ב-49 השנים האחרונות, וכבר דוח עמותת אור ירוק מבשר על עלייה של 56% במספר ההרוגים בתאונות השנה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
נכון שלגורם האנושי יש משקל מכריע בקטל בכבישים. אולם הדוח חשף לא פחות מ-200 רחובות אדומים בארץ, ביניהם 35 בירושלים. זהו נתון מדאיג ביותר, שאי-אפשר להתעלם ממנו. מתברר שגם בשנות האלפיים תשתית הכבישים שלנו עדיין רעועה ומסוכנת.
אז עם כל הכבוד לסוגיית השמיים הפתוחים ולרפורמות במשרד התחבורה, חובה לטפל בראש ובראשונה בכבישים המסוכנים בפרט ובתאונות הדרכים בכלל. כי בנפשנו הדבר. לתשומת לב השר ישראל כ"ץ.
הפיחות בחיי אדם
רק סמלי הדבר כי בשעה שלא קוּצר עונשה של אתי אלוני, שהורשעה בגניבת ענק של כספי לקוחות, ונידונה ל-16 שנות מאסר, ברק הירשזון, שנהג בשכרות ופצע קשה צעירה, לא ריצה אפילו שנת מאסר, וישוחרר בעוד חודש לאחר ניכוי שליש מעונשו.
מדוע הָעֲנישה על עבירות רכוש חמורה בהרבה מאשר בדיני נפשות? האומנם בעיני בית המשפט חיי אדם שווים פחות? הדוגמה הקלאסית היא האופנובנק רוני ליבוביץ, שנידון ל-18 שנות מאסר בגין שוד בנקים, בעוד העונש על הריגה ברשלנות הוא שלוש שנות מאסר בלבד.
דומה שבניגוד לעבירות רכוש, בולטת היעדרותו של אלמנט ההרתעה בתאונות דרכים. מה הפלא שהתאונות גם השנה במגמת עלייה. ומדוע אין החמרה בענישה על נהיגה בשכרות, שהיא אֵם כל התאונות?
אנטומיה של החלטה
אנטומיה של החלטה מבית היוצר של שר האוצר,
יאיר לפיד, וקווים לדמותה: קלה, פופוליסטית, לא בהכרח מקצועית, לא אמיצה (סוג של פודל), דחיינית. נכנעת לגחמות הציבור.
נראה שלפיד עוד לא הפנים את העובדה שהוא כבר לא בעולם התקשורת, שהאירה לו פנים, אלא בעולם הריאליטי הכלכלי. שחוקיו נוקשים ולא תמיד אוהדים. זו לא רק הכניעה ללחצי הסטודנטים ולאימהות החד-הוריות, אלא לא פחות העלאת הגירעון הכספי השנה לשיא חסר תקדים של כ-5%, בניגוד לכל הצהרותיו הלוחמניות.
ומה יהיה בשנה הבאה? או הכלב ימות או הפריץ ימות. ובכלל הרי לפיד כבר הכריז שאז יהיה על כס ראש הממשלה, ואת התפקיד הלא נחמד – רוקם מוחו הקודח של הטירון הפוליטי – הוא ישאיר לאחרים. אז מה אם הוא הבטיח פוליטיקה אחרת? פוליטיקאים, כמיטב המסורת, לא מבטיחים לקיים.
דו-פרצופיות
הרעש התקשורתי, שחוללו נשות הכותל בעקבות פסיקת בית המשפט המחוזי, המתיר להן להתפלל בכותל, אומר דרשני. הוא חושף לא רק לעג ציני לחוק, אלא לא פחות את צביעותן של נשים אלה. שהרי כל הזמן הן צפצפו על פסיקת בית המשפט העליון, שאסר על תפילתן, תוך רמיסת החוק ברגל גסה (תרתי משמע). רק כאשר המחוזי שינה את הפסיקה לטובתן, אז הן נזכרו לשמור על החוק ולגמור עליו את ההלל.
עליהן להחליט אפוא, או שהן מקבלות את החוק, או שלא, אבל לאמץ את החוק באופן סלקטיבי, רק כשמשתלם להן, ואז ליצור לו תהודה רפורמית עולמית, ולרמוס אותו כשהוא נגדן (כפי שנוהגת מפלגת החסות מרצ בנושא זה, כמו לגבי הבנייה הערבית הלא חוקית ועוד), זוהי דומני צביעות ממדרגה ראשונה. ועוד לא אמרנו מילה על הפרובוקציה של נשים אלה, שכל קשר בינן לתפילה הוא מקרי בהחלט.
העיקר מוצרי בריאות
דומה כי אחרי שהמזון הבריא הוכנס ליחידות צה"ל ולבתי הספר, ומעתה החיילים והתלמידים יצעדו על קיבתם הבריאה, הייתה זו רק שאלה של זמן עד שהוא יהפוך לעממי.
ראוי אפוא לברך את משרד הבריאות על היוזמה החדשה להכניס את המוצרים הבריאים לפיקוח, במקום את המזון המסחרי הלא בריא, ולהוזיל את מחיריהם. כך שיהיו בהישג יד של הציבור הרחב, במחיר שווה לכל כיס.
צעד חשוב זה יתרום לא רק לבריאות אזרחי ישראל, אלא לא פחות יחסוך לקופת המדינה כסף רב של העלויות הטיפוליות בהשמנה ובמגוון המחלות הנגזרות ממנה (לב, סוכרת, מחלות דם, סרטן ועוד). כל הכבוד!
פסוקו: בואו נכיר טובה לנשות הכותל, שבזכותן הישראלים יודעים מתי חל ראש חודש.