קיבלתי את הפוסט ששיוצג בהמשך מחברת הכנסת סתיו שפיר וחרקתי שיניים. "לוביסטים" הם נציגיהם של אילי ההון, אשר התרגלנו כי הם יושבים בכנסת, דרך קבע, ואין יודע איזה מקל מאיים או איזה גזר מפתה מוחבאים להם בחיקיהם. הם משגיחים כאותו מעביד קפדן אשר בידו הגזר ובידו המקל, שהמחוקקים "שלנו" יעבדו פשוטו כמשמעו לא לטובתנו, אלא לטובתם.
ולא, ממש אין זהות בין טובתנו לבין טובתם של בעלי ההון. השמיכה היא קצרה!, השמיכה היא תמיד קצרה!. אם הם ימשכו את כולה לצידם לא תהיה שמיכה לנו. כל שקל יכול לשמש אך ורק לאחת משתי מטרות: או כדי לנפח עוד את אמתחות החמדנות הענקיות והמתפקעות משפע שלהם, או לשמש לצרכים הכי בסיסיים, חינוך, בריאות, אוכל,- שלנו. פשוט.
"לוביסטים" הם אנשים שתפקידם במוצהר הוא לוודא ולהשגיח באמצעות מקל או באמצעות גזר שהכנסת לא לטובתנו היא פועלת אלא לטובת שולחיהם.
צמרמורת וזעם אחזו בי כשקראתי את הפוסט של ח"כ סתיו שפיר, אשר הגיעה לכנסת למטרה האחת והיחידה: להיות לטובתנו. סתיו, ילדה קסומה ורחומה, כי אני, חד-משמעית, הייתי אוסר בחוק באיסור חמור ומוחלט ובעונשים דרקוניים כל מגע שהוא בין אילי הון או בין נציגיהם לבין השרים וחברי הכנסת, ממש כמו שלמושבעים בארצות הברית, או לשופטים שם, אסור באיסור חמור ומוחלט כל מגע שהוא אי פעם עם מי שלגביהם הם אמורים לקבל את ההחלטות . האין זה לא לחלוטין מובן מאליו?.
והנה עמד לעבור במדינה מוכת השחיתות שלנו חוק מינורי, הדורש בסך-הכל מהלוביסטים בכנסת להזדהות. לשאת כדין כל בעל תפקיד בבית חולים או במרכז כנסים או בבנק, לשאת כשהםם בכנסת תג זיהוי עם שמם ותפקידם. והנה קם מי שקם והפך גם את המעט הזה, המעט מדי-מדי הזה, לנמר של נייר. לכלבלב מסורס.
אנא קיראו את זה. את הפוסט הזה של סתיו. אנא שבו כשאת קוראים. שבו על כסא. וקיראו את זה. בואו ושאגו עימי אל מול הכנסת בזעם: "רבאק!! הלנו אתם, קיבינימאט, חברי הכנסת, הלנו אתם אם לצרינו ?"
להלן הפוסט של ח"כ סתיו שפיר:
"תראו את זה!" כותבת סתיו. " בדיון בוועדת הכספים גילינו שהלוביסטית (בלבן) שמייצגת בין היתר את דלק-אנרגיה מ
קבוצת דלק של תשובה, יושבת בוועדה ללא תג הזיהוי הנדרש על-פי החוק. כשהשומר ניגש אליה בדרישה לענוד את התג, היא חייכה אליו וענתה, "אבל הוא הורס לי את הלוק!...". זה מה שקורה כשיש חוק - אבל אין איך לאכוף אותו.
אנחנו לא יכולים להרשות שימשיכו למרוח אותנו. הרעש שעשינו לגבי הלוביסטים הביא את "יש עתיד" להעלות השבוע את חוק "הרחבת הפיקוח על שדלנות" של ח"כ עדי קול. כשקראתי את הצעת החוק שלה, לפני כמה חודשים, היא נראתה לי חיובית. הבוקר הופתעתי לגלות שההצעה שונתה, ושמהגרסה החדשה נעדרות הסנקציות. במילים אחרות - מישהו החליט לעקור לה את השיניים.
בהצעה המקורית הוצע להטיל קנס בגובה 50 אלף שקל על לוביסט שיפר את החוק, אבל בגירסה החדשה אין כל זכר לענישה. מעניין אם הכוחות שגרמו להצעת החוק להתרכך פתאום הם אותם כוחות שהביאו את יו"ר ועדת הכספים למנוע את זיהוי הלוביסטים בדיוני הריכוזיות בשבוע שעבר, ותודה רבה להעמותה לדמוקרטיה מתקדמת שהפנתה את תשומת ליבי לעניין. מה שאנחנו דורשים כאן אינו קיצוני: בארצות-הברית מטילים קנס של 200 אלף דולר וחמש שנות מאסר (!) על לוביסטים שהפרו את החוק, בקנדה מרתיעים באמצעות סכום דומה ושנתיים מאסר. לא פחות.
שלחתי מכתב ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, וביקשתי ממנו לדרוש מיושבי הראש של הוועדות השונות להסדיר את רישומם של הלוביסטים בכניסה לכל דיון ולכלול בכל פרוטוקול את שמותיהם, את שמות מעסיקים ואת כל הגורמים שמיוצגים על ידם. פיקוח רציני על לוביסטים מחייב אמצעי אכיפה. בלעדיהם, איזו סיבה יש לשליחיהן של החברות החזקות במשק לוותר באופן התנדבותי על חופש הפעולה האדיר שיש להם היום במסדרונות הכנסת?
חבל שהח"כים של יש עתיד בחרו להשמיט את החלק החשוב ביותר בהצעת החוק הזו, ועוד יותר חבל שהממשלה תפספס הזדמנות ליצור חוק רציני ומרתיע, שיסדיר את הנושא אחת ולתמיד. מקווה שאף לוביסט לא היה מעורב בהחלטה שלהם".
רבאק!