על שידוכים ושדכנים

גיל הנישואים עולה משנה לשנה. יש שזה נדחה לאחרי 30 ולפעמים אפילו יותר. אם בכלל. ובגיל 40 מביטים אחורה בתהייה איך זה קרה ולמה לא התחתנו? עושים חשבונות ומגלים שבצדק! הייתם עסוקים מידי בלימודים, בעבודה, בבניית קריירה, בבנייה עצמית... וגם, נראה היה שחבל להפסיד את החיים. כאילו מיום החתונה והלאה אין חיים... אך מסתבר שכאשר דוחים את ההחלטה על חתונה זה ממשיך להידחות. כי חתונה אי-אפשר לקבוע על-פי הזמנה. זה תלוי, כידוע, בעוד גורמים. כמו למשל מציאת בן/בת זוג. הדור שלנו הוא דור של הישגיות, של מצליחנות. וכדי להצליח צריך ללמוד. וכדי ללמוד צריך זמן ושקט וגם כסף כמובן. כל זה הופך את הנישואים לגורם מפריע ובעדיפות שנייה או שלישית עד שיגיע הזמן. בנים ובנות רבים מעדיפים קודם כל לבנות לעצמם קריירה, להסתדר בחיים ורק אחר כך לדאוג להקמת בית, מה שאומר שבהגיעם לגיל הנישואים המתאים מבחינתם – הם כבר מעוצבים באופיים, רגילים להיות לבד, הם בנו לעצמם דרך חיים מסויימת והם מעוניינים להמשיך בה. הם מתקשים לשנות. משום כך – קושי גדול יותר במציאת בן/בת הזוג מתאימים. זה מביא אותנו בקלות לעידן הרווקות המאוחרת. רווקים/רווקות מבוגרים/ות שלא יודעים איך יצאו מן המעגל הזה של רווקות. הבעיה קיימת בכל המגזרים. אצל המגזר הכללי, אצל המגזר הדתי-לאומי וגם במגזר החרדי. כן, אפילו אצלם. הרב שטיימן אמר שזוהי שואת הדור. יש מגזרים שמקפידים להינשא מוקדם. בחסידויות מסויימות והיום גם במגזר הדתי-לאומי יש נטיה גברת והולכת להינשא מוקדם. הם נישאים אחרי ולפעמים אפילו בתוך השירות לאומי-צבאי וממשיכים בבניית חייהם. ביחד.

איך מצאו בן/בת זוג בדורות קודמים?

ההורים, המשפחה המורחבת, היו מחפשים. הם היו מביטים סביב אל בנות/בני השכנים, הדודים, מכרים בכלל, ומסמנים לעצמם את האופציה. היו שידוכים שנעשו בגיל הילדות והם המתינו זה לזו עד הגיע הזמן. וזה דווקא הצליח לא רע. אינני יודעת אם זה הצליח מפני שלא היו דרישות מיוחדות. או מפני שזה באמת היה נכון. גם בני משפחה, שכנים, חברים היו מעלים הצעות וכך ניבנו בתים רבים. וכמובן, הסיפורים הכי יפים: על הבחור שראה את בחירת ליבו ליד הבאר וביקש מהוריו לבקש אותה עבורו. הרבה דמעות נשפכו בגלל סיפורים כאלה והרבה חתונות הועמדו בזכות סיפורים כאלה. ובעדות אשכנז, בעיירות פולין ובכלל באירופה היה גם השדכן. השדכן עם הפנקס ביד שהכיר את כולם, את שורשיהם, את הייחוס, את הבושות – אם היו - וכל מה שצריך לדעת.

ובימינו איך מוצאים שידוך?

כיום אותן אפשרויות עדיין רלוונטיות לימינו. כן. גם השדכן. משפחה – האמא, האבא, הדוד או הדודה ולפעמים גם קרוב רחוק יכולים להציע הצעה. בציבור החרדי זה מקובל ורצוי. זו הדרך הטובה ביותר להכיר. בציבור הכללי ולפעמים גם בציבור הדתי-לאומי, הצעת מהמשפחה נתפסות כאנכרוניזם מובהק. מה שגורם להפסד רעיונות טובים לפעמים. חברים – בניגוד להצעות ממשפחה, הצעות מחברים מתקבלות טוב ובשמחה בדרך כלל. וזה די מצליח. לי נראה שזוהי האפשרות טובה ונכונה. מה שאומר שבעצם כל אחד יכול להיות שדכן. שדכן – השדכן מהעיירה, אותו מוטל או מנחם מנדל, עדיין מקובל מאוד בציבור החרדי. השדכן הוא מי שעדיין מכיר כמעט את כולם ויודע הכל על כולם ומנסה לחבר בין איש ואישה עד החתונה. הציבור הדתי-לאומי התחיל גם כן לפנות לשדכנים. גם שם יש את אותם הנשים/גברים האלה שעוסקים בשידוכים וכבר אין רתיעה כקודם. וזהו מקצוע לכל דבר.

אפשרויות חדשות הקיימות בימינו:

משרדי שידוכים – לוקחים תשלום עבור הרשמה ומנסים באמת למצוא את הזיווג המתאים ולשדך, רק שיתכן שהזיווג רשום דווקא במשרד אחר. ויש כל מיני: במגזר הדתי בוודאי שאין בעיה. שם זה הרי ממש למטרת נישואין. וכל הפרמטרים נבדקים בהתאם. אצל החרדים בודקים גם שורשים והיסטוריה פרטית. כך שהמוצע בסופו של דבר איננו אלמוני נסתר. הכל פתוח ושקוף. מה שנותר זה רק להיפגש מספר פעמים ולראות כי טוב. לעומת זאת – משרדי היכרויות כללים טומנים בחובם גם את האפשרות רק להיכרות. מה שעושה את זה קשה למי שמחפש להקים בית. אינטרנט - אתרי היכרויות בחינם או בתשלום, רשתות חברתיות שאפשר להכיר בהן. רואים תמונות, אפילו כמה תמונות, לומדים עליו/עליה עוד בטרם ידעו על קיומכם. אבל בעצם לומדים גם על הרבה מועמדים אחרים, שהרי המבחר גדול מידי וכאן הבעיה. יותר מידי אפשרויות. אז אולי פיספסתם מישהו/מישהי? לעתים זה גורם ליותר מידי התלבטויות, להשקעה שטחית ולא די מתאמצת. הרי תמיד תהיה הצעה נוספת... ובאינטרנט יש בעיה: אם כי ידוע לי על זוגות שנישאו דרך האינטרנט. ידוע לי יותר על זוגות שנפלו שם... אז שה' ישמור. כל אחד יכול לשדך: לא חייבים להיות שדכן מקצועי כדי לחבר בין אנשים. כל אחד בודאי מכיר רווק או רווקה, או בכלל בודדים ויכול לנסות לשדך. וכל הצעת שידוך מקרבת את הזיווג האמיתי. זוהי מצווה חשובה לסייע בהקמת בית בישראל. הצעתי: הביטו סביבכם ונסו לשדך. שליש גן עדן כל שידוך. שווה!