בעוד 94 אחוז מהעסקים הקטנים והבינוניים, כפי שפורסם לאחרונה, לא מרוויחים מספיק, בכירי הבנקים, כידוע, חוגגים על משכורות עתק בסדרי גודל של מאות אלפי שקלים בחודש.
אי לכך, החלטת בנק לאומי על העלאת משכורות הבכירים, טבעי שהיא מעוררת תרעומת רבה בציבור. מוטב שאת הכסף יעניקו ללקוחות הבנק בדמות הורדת עמלות, שהן הפרה החולבת של הבנקים.
אם המהלך יתבצע, על לקוחות הבנק, שהם החמצן שלו, להצביע ברגליים ובצעד הפגנתי לעזוב את הבנק. דומה כי מה שלא יעשה הצדק, יעשה הכסף. הוּכח כבר, כי בעסקים כמו בעסקים, רק הפגיעה בכיס היא שמועילה, והיא זו שצריכה אפוא להיות המילה האחרונה.
לא לפמיניזם
מה המשותף בין אפליה עדתית לאפליה נשית? דומה ששתיהן באורח פרדוכסלי מייצרות אפליה ומקנות לה מימדים מיתיים. האפליה העדתית עושה זאת נאמנה בעזרת השד והבקבוק, המקנים לה, איך לא, מימד מפלצתי. האפליה הנשית, לעומת זאת, מגייסת לעזרתה את התנועה הפמיניסטית המשווקת את אפליית הנשים ומייצרת אותה בלי הפסקה, כדי להצדיק את קיום התנועה.
לא, לא שאין אפליה בין המינים. היא באה לידי ביטוי בשכר ובמקומות העבודה הבכירים, שבהם ייצוג הנשים נמוך משל הגברים. אולם אם נשים יעמדו על זכויותיהן הלגיטימיות ומימוש כישוריהן כבני אדם, בזכות עצמן והישגיהן, ולא מתוקף היותן נשים, תוך הפגנת הדגל הפמיניסטי, ייטב להן, אישית, ולעֶקרון צמצום האפליה הנשית בכלל.
גישה שוויונית זו, על-רקע אנושי ולא מיני, תחלחל אז בחברה גם הגברית, וייחסכו מהנשים המתמודדות לתפקידים בכירים, שאלות לא רלוונטיות דוגמת "מה פתאום אישה מתמודדת?" או "איך תסתדרי בעבודה כאם?", סוג שאלות הנחסכות בדרך כלל מהגברים.
ואכן, יש בהחלט שיפור בתחום שילוב נשים ברפואה, בבתי משפט ואף בכנסת. נשים המשלבות בהצלחה בית וקריירה, זו כבר אינה תופעה חדשה בכל המגזרים, ובכללם המגזר הדתי והחרדי. ועל כך יש לברך.
חג לעיתונאים?
לא סוד הוא שאוהבים לשנוא חרדים. זה כבר הפך לספורט לאומי. הוסיפו על כך את הספורט העיתונאִי לערוך אַמְבּוּש לרבנים, ולהמתין להם בפינה כדי לתפוס אותם על חם בגין איזו התבטאות שולית, וקַבלו, איך לא, גזענות.
מבולבלים? אך זה בדיוק מה שקרה לרב הראשי הטרי, הרב
דוד לאו, שהואשם בגזענות. למה, אתם שואלים? אם הסופר מתי מגד יצא, בצדק, נגד המירוץ האווילי אחר הכדור, תוך רמיסת ערך השבת, וזה עבר בלי הד תקשורתי, הרי הרב פנה ספציפית ברדיו הדתי לאוהדי הכדורגל החרדים. הוא התקומם על אותם בחורי ישיבה המעדיפים צפייה בטלוויזיה בכדורגל התחרותי הזר על חשבון ביטול תורה.
זה היה המסר. אולם העיתונאים תפסו את הרב בקצה הלשון על האיזכור של השחקנים הכושים, ומיד הדביקו לו את התואר המפוקפק גזען. נראה כשזה נוגע לחרדים, אפילו קורס בלוגיקה לעיתונאים, לאבחנה בין עיקר לטפל, לא יעזור. כי למה לקלקל להם את החגיגה?
משיב כהלכה
עם כל הכבוד, אל תצַפו מרב בישראל שיעבור על ההלכה היהודית כדי להיות פופוליסטי (את זאת תמצאו אצל הרפורמים). לא, הוא לא יתיר חילולי שבת כדי לתת מענה לדמגוגיה עיתונאית זולה. ואם כוונת המשורר בטלוויזיה הייתה להציב לרב הראשי הטרי, הרב דוד לאו, טסט מכשיל, הרי העיתונאי נכשל בכך. כי הרב, לידיעתכם, עמד במבחן בכבוד. הוא לא יעבור על תרי"ג מצוות כמלוא הנימה, והשבת, כידוע - תשאלו את חז"ל - שקוּלה כנגד כל המצוות.
כפי שהרב הצהיר בנאום ההכתרה, הוא יעשה כל שביכולתו להקל ככל האפשר במסגרת ההלכה היהודית. זוהי אכן חובתו וזכותו המוסרית מתוקף סמכותו הרבנית. כך נוהגים אביו, הרב הראשי לתל אביב-יפו, והרב עובדיה, כמו רבים אחרים לפניהם. וכל זאת, כמיטב המסורת המשפחתית, בנועם הליכות. הרב יוכל אפילו להתעניין בשלום הזקנה השואלת, ולבדוק כיצד ניתן לעזור לה אישית, להגיע ליעדה, בלי לנסוע במעלית בשבת, ואף זאת בהתאם להנחיות המוסריות של תורתנו הקדושה.