אנו חיים בתקופה בה נודעת חשיבות ויוקרה למדע ולטכנולוגיה, מה שאין כן לגבי האידיאולוגיה. הסיבה לכך היא כי מאחורינו שנים רבות של אכזבות מרות, עקב ניצול שלילי וטרגי של אמונות באידיאולוגיות שהביאו לאסונות על האנושות. האידאולוגיות זעזעו את אשיות העולם.
די להזכיר את הקומוניזם והפשיזם - נאציזם. בימים אלה גוברת הסכנה לעולם מהאידיאולוגיה של האיסלאם הקיצוני.
הרתיעה וההסתיגויות מאידיאולוגיות ובעיקר בקרב הדור הצעיר, נובעת מהפער העצום בין הניסוח התיאורטי של השאיפות למען העולם והחברה האידיאלית הרצויה, לבין המעשים והראליה.
הזדהות פוליטית אינה ערך בדברנו על ערכים, אנחנו מתכוונים לערכים מוסריים אנושיים כמו אמת, צדק, יושר, שויון וחופש. אין לדבר על ערכים כעל הזדהות פוליטית למפלגה זו או אחרת. הזדהות פוליטית אינה ערך, אלא השתיכות ארגונית. לעתים קרובות אנו פוגשים מנהיגים פוליטים המטיפים לערכים ולאידיאולוגיות אך בפועל הם "מטיפים למים (עבור האחרים) אך שותים יין (בעצמם).
המדע והטכנולוגיה כערך שמקדם את האנושות מדע וטכנולוגיה נוגדים במהותם דוקטרינות אידאולוגיות. אין להם ערכים מקודשים. הם לא מכירים במוסכמות. יכולת ההבטחה של הביטחון הלאומי תלוי במדע וטכנולוגיה. האנשים שמובילים שני תחומים אלה, חייבים לקבל מעמד בכיר אצל קובעי המדיניות הלאומית.
דרושים שינויים בחשיבה אנו חיים בעולם דינמי ומשתנה בזכות המדע והטכנולוגיה המשפיעים על חיינו החברתיים, הכלכליים והתרבותיים. מושגי השמאל והימין הישנים, לובשים צורות ותכנים חדשים בעולם ובארץ. שינויים רציניים מתחוללים בקצב מזורז, במסגרות הניהול הלאומי, הכלכלי, המוסרי ואפילו הדתי. האם מעשינו מוגנים והחלטותינו מותאמים לדרישות הזמן? התשובה היא שלילית. מבט פנימה מזכיר לנו את שאיפתו של בן-גוריון שאמר כי השאיפה היא "ממעמד לעם".
המציאות מוכיחה כי אנחנו בשנים האחרונות בכיוון ההפוך הלא רצוי "מעם למעמד".