1 |
|
|
הנצרות הביאה את האינקוויזיציה. האיסלאם הביא את הטבח ההמוני. היהדות הפכה את הנקבה לתרנגולת מטילה החייבת להמליט כל שנה. במילה אחת: מי שדתי מגיע לו.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלוהים |
|
2 |
|
|
הכי טוב לא לצום. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אורח |
|
3 |
|
|
הסבל הוא לא בשביל האל אלא בשביל לעורר את עצמינו. קיימות פסיקות שונות למקרים שונים, והאל חלילה לא "אוהב" סבל- איננו נוצרים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
הצדק והמשפט |
|
4 |
|
|
ברור שכל מי שקיצונו מדבר כך והטיפשים הולכים אחריו
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מינה |
|
5 |
|
|
צודק שמעון זיו. הרבנים, לפני קום המדינה ועם קומה - לא היו כל כך מחמירים. הם נטו להקל ולבוא לקראת סובל, חולה, מתענה, כואב, מיוסר ושאר אנשים שקשה להם. הם הבינו ללבם ולא חשבו שהדת והאמונה הם מעל לכל, יש גם סבל וכאב. עלה על כולם הרב אברהם יצחק הכהן קוק - שנמנה על בית הלל וגרס שכל אדם יחיה כפי אמונתו ויכולתו. כפיה היתה רחוקה ממנו מרחק רב. *** על כן מצער מאד שהרבנים דהיום נוטים להחמיר, לדקדק ולהכביד. בזמנו - התירו ליולדת ולמינקת ולהרה - לאכול, מתוך הבנה ואהדה למצבן הלא קל. *** אין הרבנים של היום רשעים, הם פשוט מחמירים ללא טעם וללא ריח. אין שום צורך בהחמרה זו. הדת תהיה יותר קרובה לחילונים אם לא תהיה הקפדה רבה וכפיה. *** הפריע לי הביטוי "כוהני דת", יש בכך לעג מסויים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
דאגנית |
|
|
|
|
אולי תוכלי לפרט - בעניין דברי הרב קוק ז"ל - דכל אחד יחיה על פי אמונתו ויכולתו - מה המקור ??? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
איריס כהן |
|
|
|
|
איריס חג שמח. חיפשתי את המקור אותו ביקשת אך לצערי לא מצאתיו. בינתיים אני מעבירה אלייך חלק ממשנתו החשובה. אמשיך לחפש ולכשאמצא - אשלח לך. להלן תורתו:
"במהלך המסע היטלטלו הרבנים בעגלות רתומות לפרדות, בקרונות של רכבת העמק ואפילו על גבי סירה, כדי להיפגש מקרוב עם אנשי המושבות. כשהגיעו הרבנים לחוות הפועלים במרחביה, הם התקבלו בקרירוּת. עם כניסתם לחדר האוכל השתררה דממה וננעצו בהם מבטים חשדניים. אחד המתיישבים קם על רגליו וצעק "חבל על העבודה והדיבורים שלכם כאן לא תשפיעו על אף אחד", המבוכה שהשתררה הייתה רבה. הרב קוק פנה אליו בשלווה ואמר בקול רך: "לא באנו להשפיע, באנו להיות מושפעים".מאחורי חומותיו הרעועות הסתתר לו בעבר נווה מדבר קסום שאליו היו מתקבצים מיטב אנשי הרוח והתרבות העברית של תקופת העליה השניה. ש"י עגנון, ביאליק, הסופר אז"ר, ברל כצנלסון, נחום גוטמן וא.ד גורדון היו רק חלק מעוברי האורח שפקדו את המקום. אך הם לא היו היחידים. אליהם חברו מבקרים נוספים, הממוקמים בעברו השני של מתרס החיים בארץ ישראל של שנות העשרים - הרב יוסף חיים זוננפלד, מנהיג הקהילה החרדית בירושלים, ועוד רבים מהבולטים שברבני היישוב היהודי באותן שנים.
שעות ארוכות הם נהגו לשבת שם, גומעים בשקיקה ממעיינות החכמה המתוקים של בן שיחתם, ומתענגים על עמקות ובהירות מחשבתו הרבה. בחלוף זמן היו קמים בחוסר רצון, ופונים לדרכם, אך כעבור שבוע או שבועיים, היו חוזרים שוב.
נווה מדבר זה היה כמובן ביתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק בתל-אביב יפו של ראשית הישוב היהודי בארץ ישראל (שהעתיק את מקומו לירושלים, שנים מאוחר יותר), והמעיין הבלתי נדלה שזרם בין כתליו הישנים, מסמל יותר מכול את דמותו הכריזמטית והמרתקת. ליבו הרחב של הרב קוק היה כמפגש דרכים, צומת רוחנית שבה הצטלבו עולם ההשכלה והרוח החילוני עם עולם התורה וההלכה הליטאי המחמיר, והשניים התמזגו בין חדריו לאחד.
אהבתו החמה והעזה של הרב קוק לבני האדם התיכה את כל מחיצות הברזל והניגודים בין פלגי המתיישבים השונים. הוא ראה במתיישבים החילוניים שהגיעו לארץ ישראל ובחרדים הקיצוניים, שותפים במדינה רוחנית, מאוחדת, שאותה ביקש הרב קוק לייסד.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה), היה אחד האישים הבולטים ביותר בתולדות העם היהודי בתחומי המחשבה, ההלכה והתרבות. מנהיג רוחני משכמו ומעלה, הוגה מבריק ומשורר בעל שאר רוח"
שנה טובה איריס ומועדים לשמחה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
דאגנית |
|