ידוע שהתורה אינה ספר היסטוריה וגם לא ספר מדע - אלא ספר הוראותיו של הקב"ה לעם ישראל ולאומות העולם. אך, כדי לעודד אותנו לקיים את יעודנו הגדול, הקב"ה "נאלץ" לפעמים להראות את דרכו לתושבי הארץ דרך אירועים ואנשים חיובים ושליליים גם יחד. אחד מאנשים אלו היה נמרוד. הבה נתבונן באותו איש וננסה להבין את תוכניותיו ומעשיו - כדי להפיק מהם לקחים מדיניים ומוסריים לימינו אנו.
לדאבוננו, ישנם פרטים בחיי נמרוד שאינם מוזכרים בפשט, ולכן אנו נאלצים למלא את החלל ההיסטורי בדברי הדרש של חז"ל. למה הכוונה? שנמרוד המריד את העולם כולו על הקב"ה (פסחים ד, ב), שהוא בנה את מגדל בבל וקרא שמו "בית נמרוד", ולמעשה הפך עצמו למושא לעבודה זרה (ע"ז נ"ג, ב) כאשר "עשה" את עצמו לאלוה.
אך נתחיל עם מה שאכן כתוב בתורה במפורש: "וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים" (בראשית יא, א). הכוונה ב"שפה אחת" על-פי רוב הפרשנים הינה שכל האנושות בעת ההיא דיברה לשון אחת - לשון הקודש שהיא הלשון המקורית שהקב"ה נתן לאדם הראשון ואשתו. זה דבר חיובי ביותר המאפשר תקשורת יעילה בין כל בני אדם. אך גם מצב פילולוגי אידיאלי כזה, טעון בסכנה לחברה כאשר הדיבור האחיד גורם למי שמשתלט על החברה לנצלו כדי להביא לכך שאחדות השפה תהיה כלי - לא לאחדות מוסרית על-פי רצונו של ה' "לדעת בארץ דרכך" (תהילים סז) - אלא כלי להבאת אחידות מחשבתית.
ואלו מחשבות מותרות? רק אלו שהרודן שהצליח להשתלט על נתיניו קובע כדעות המקובלות עליו. דעות אחרות אסורות להשמיע, כי הן מסכנות את אחיזתו של אותו רודן ברסן השלטון. זו בדיוק הסיבה שנמרוד, על-פי המדרש, ראה "בכפירתו" של אברהם בעבודה הזרה איום על מרות ממשלתו, וציווה להשליכו לכבשן.
ומדוע יזם נמרוד את בניית "בית נמרוד"? מכיוון שהוא רצה לזכות בנאמנותם של כל אנשי בבל, והיה עליו לעשות משהו גרנדיוזי שיתחרה, כביכול, במעשיו של השם. מגדל הפונה שמיימה, המתגרה ומתחרה בבניין העולם, יהווה ביטוי הולם, לדעתו, לרעיון שיש עוד מלך לעולם ושמו נמרוד, שיצליח לאתגר את השם בעשיותיו. אגב, את נטיית המלכים לבנות בניינים מפוארים כדי להשריש בקרב עמיהם את היותם אלילים, אנו רואים מהפירמידות של מצרים ועד ארמונות מלכי אירופה מימי המאה ה-17 וה-18.
בשלטונו של נמרוד - חשיבותה של השגת מטרותיה של המדינה הייתה מעבר לכל. כך היה שכאשר אדם נפל מן המגדל בעת בנייתו, לא היו מתרגשים כלל וממשיכים לבנות. אך כאשר לבנה נפלה ועיכבה את הבנייה, אנשי בבל נכנסו לצער. ומדוע? כי השגת המשימה הלאומית הייתה חשובה מכל, ולא טובתם של "אמצעי" העבודה - קרי, האזרחים. זו בדיוק הגישה ההירארכית ה"מוסרית" מאז ועד היום בכל משטר פשיסטי וטוטליטרי.
בתנאים כאלו כיצד הצליח נמרוד לשמור על מרותו - כדי שהעם לא ימרוד בו? המדרש מספר שהכותנות שעשה הקב"ה לאדם וחווה היו עם נח בתיבה. הוא הנחילן לנמרוד. כאשר היה נמרוד לובש אותן, כל החיות והבהמות שראו עליו את הכותונות נפלו על פניהם מיראה. אך אנשי בבל סברו שתגובתם היה כתוצאה מגבורתו ועל כן המליכו אותו עליהם (פדר"א).
במילים אחרות, נמרוד מצא דרך להפיל פחד על בני עמו, וכך הצליח לרדות בהם. גם בימינו אנו רודנים השולטים ללא הסכמת עמם חייבם למצוא דרך כלשהי להפחיד את בני עמם מלמרוד בהם.
אז מה עושים? מקימים את ה-KGB, ה-SS, את המשטרה הסודית וגופים אחרים שנאמנים אך ורק לרודן, וכל תפקידם הוא לאתר ולהפחיד ולשתק כל מי שמעיז לפתוח את פיו או להרים את ידו נגד הרודן.
בימינו לא חסרים רודנים אכזריים ביותר לעמים השכנים להם ואפילו לבני עמם. הרצון שלהם לרדות הוא מעל כל שיקול אחר, אפילו מעבר לאפשרות הריגת בני עמם בכימיכלים קטלניים. יהי רצון, שהאנושות הנאורה תתעורר ותמגר את "הנמרודיזם" הזה מן העולם בהשרשת הרעיון הגדול שכל משטר חייב לבוא מקרב העם, על-ידי העם ולטובת העם, כפי שקבעה תורתנו הקדושה בהלכות מלכות.