מצבה העגום של מערכת המשפט הקורסת, מביא מפעם לפעם לפרסום פרסומים שונים, בעיתונות בדבר מציאת
"פתרונות יצירתיים", לבעיה מטרידה וחמורה זו. הפעם, במסגרת הצעת הפתרונות היצירתיים התקופתיים, הצומחים בן לילה וקמלים בן לילה, בכל הכבוד הראוי, דוגמת צמח הקיקיון הנזכר בספר יונה, הועלה רעיון של
"שמיעת משפטיים פליליים, מיום ליום", כמו-גם הפעלת בתי-משפט במשמרת צהרים.
מאחר שרעיון זה הועלה והוצע בידי נשיא בית המשפט העליון ושרת-המשפטים שאף סיכמו על הקמת צוות עבודה להפעלת נוהל זה, בעוד שלושה חודשים, מתחייבת התייחסת רצינית לרעיון הזה, העלול - חלילה וחס, בכל הכבוד הראוי - לקרום עור וגידים ולהפוך למציאות יומיומיות מעיקה ושוחקת. טרם נתייחס, עניינית, להצעה זו נציין עוד, כי היועץ המשפטי לממשלה מקדם בברכה רעיון זה.
כפי שפורסם ברבים, לעניין זה, הרי
"הנהלת בתי המשפט מסרה, כי כל המשתתפים בדיון - ובהם בכירי הפרקליטות, המשטרה, הסנגוריה הציבורית והשב"ס - בירכו כל נוהל שמיעת תיקים ברציפות מוצע זה וציינו שהוא יביא להגברת ההרתעה על העבריינים מצד אחד, ולהעלאת רמת האמון במערכת המשפט תגבר מצד המתלוננים".
אם לא די בכך, הרי גם היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד
יהודה וינשטיין צוטט לעניין הצעה זו, באותה ידיעה, כמי שאמר, כי:
"הוא רואה חשיבות עצומה בשמיעת תיקים פליליים מיום ליום עד סיומם, וזו הדרך היעילה ביותר לנהל משפטים פליליים - כפי שסבר וכפי שהתבטא בפומבי מאז נכנס לתפקידו. בהתאם, הבטיח, כל הגורמים הרלוונטיים יפעלו להביא למימוש ההחלטה שהתקבלה ולסייע לתהליך הייעול בכל דרך אפשרית".
אם לא די, באמור ובמפורט לעיל, הרי החרתה-החזיקה אחריהם,שרת-המשפטים,
ציפי לבני, שאמרה אף היא - בדיון שהתקיים בנושא זה - כי:
"תהליך חלקי לא יוצר את השינוי שנדרש ושיחזק את אמון הציבור במערכת המשפט כולה. עורכי הדין הפרטיים יצטרכו להתאים עצמם ולא שהמערכת תתאים עצמה ללוח הזמנים שלהם. צדק זה לא רק הכרעת דין צודקת, אלא הליך קצר, יעיל וראוי". נשיא בית המשפט העליון, ד"ר
אשר גרוניס, צוטט כמי שאמר - בהקשר ובהדבק דברים זה - כי יש צורך בשינוי תפיסתי על-מנת להביא לתיקון של דרכי ההתנהלות, שהשתרשו במהלך השנים.
ישאל השואל - ובצדק רב - אם כל כך טוב, אז מה מקום יש לשלילת הצעה, לכאורה, מבורכת זו? אם עומדת מערכת המשפט בפני קריסה, למה לא נבוא ונייעל אותה בהצעת ייעול משובבת נפש זו? מה רע בכך, אם נחלץ את מערכת שמיעת המשפטים הפליליים הקורסת, בדרך של שמיעת משפטים פליליים אלה, מיום ליום?
בשלב זה נבקש עוד מעט קט סבלנותם של קוראי דברינו אלה ונפנה גם לדברי ביקורת, ראויים לציטוט חוזר, שהביא כותב הידיעה,
איתמר לוין, בצד ידיעה זו. כותב איתמר לוין, דברים נחרצים, בזו הלשון:
"שמיעת משפטים מיום ליום היא צעד חיוני אך לא מספיק בחיסול הסחבת בבתי המשפט. כדי לעקור את התופעה מן השורש, יש לטפל בגורמי המחלה ולא בתסמיניה, שהראשון בהם הוא הצפת המדינה בעשרות אלפי עורכי דין גרועים וחסרי פרנסה. חייבים להעלות במידה רבה את רף הכניסה למקצוע ולחייב את מי שכבר נמצא בו לעבור השתלמויות כתנאי להמשך הרישוי".
ומוסיף וכותב הוא, כי:
"במקביל, יש לפעול בתקיפות נגד צעדי סרק בתחומים האזרחי והמנהלי. יש להעניק לבתי המשפט כלים שיאפשרו להם לדחות על הסף תביעות ועתירות סחטניות, טרדניות או סתם מטופשות, ולהטיל הוצאות כבדות על מי שמשתמש לרעה בזכות הגישה לערכאות. בלי צעדים כאלו, יהיה צורך בעוד שנים לא-רבות לחפש שוב דרכים להתגבר על העומס שרק ילך ויגבר". דברים כדרבנות. מאחר שנקלעתי - אתמול - בדרכי חזרה להלוית המת של מרן זצ"ל, אסיים בסגנונו הוא ואכתוב כי על דברי הכותב , נכתוב כי
"חיקו ממתקים".
מעניין לעניין, באותו עניין. כל העוסקים במלאכת המשפטי הפלילי, בכל ובליטיגציה פלילית, בפרט יודעים -
כבדבר שבשגרה - כי עיקר עיקריה של הליטיגציה הפלילית היא חקירתם של עדים, הניצבים לומר דברם, באולם בית המשפט. זה הוא
"לחם חוקם" של פרקליטים פליליים, העושים, ימים כלילות והופכים כל אבן שטרם נהפכה, למצוא פירכה או סתירה דברי העדים.
הדברים נכונים, הן באשר לאנשי התביעה הפלילית והן באשר לסנגורים הפליליים. פרקליט ופרקליט פלילי, זה או אחר, בסגנונו האישי, פרקליטה ופרקליטה פלילית, זו או אחרת, בדרכה שלה.
כל העוסקים במלאכת הליטיגציה הפלילית יאמרו לכם, ללא הניד עפעף ובביטחון מלא, כי מי שלא הכינו "שיעורי בית מראש", בקשר לחקירתם הנגדית של העדים - בין אם אלה עדי תביעה ובי אם אלה עדי ההגנה - מוטב שלא ייכנסו לאולם הדיונים.
הדברים הינם בגדר של דברים בסיסיים ומהווים את
"המים והלחם" של עריכת-דין פלילית יומיומית ושוחקת. אלה הן דרישות הסף המינימאליות הנדרשות, כדי לעמוד בתנאי היסוד של מי - שחוץ מלעטות גלימה על גופם - בבתי-משפט מחוזיים, בבתי-המשפט המחוזיים ובבית המשפט העליון - ואף ללא גלימות בבתי-משפט שלום, מוכנים כי הם ייקראו במונח המחייב:
"קרימינל ליטיגטורס".
אמונים וחדורי מוטיבציה להצליח במלאכת המשפט הפלילי - אם כדי להביא להרשעתו של נאשם אם כדי להביא לזיכויו - מכינים פרקליטים ופרקליטות אלה, מראש, סדרת שאלות, כדי לקעקע עדותו ואמינותו של העד, הנחקר על ידם, חקירה נגדית, בהיותו ניצב על דוכן העדים. יש המכינים גם סדרה שנייה ושלישית של שאלות, מראש, כדי לקדם תשובות בלתי צפויות ובלתי מספקות, מבחינתם, מצד העד הנחקר על ידם.
כך ורק כך יכולים פרקליטים ופרקליטות פליליים להשיג מבוקשם ולהביא לזיכוי לקוחם או להרשעת הנאשם, פרקליט ופרקליטה בדרכו, פרקליטה ופרקליט, בקו בו בחרו הם לנקוט בו.
לא אחת יגלו פרקליטים ופרקליטות מנוסים, כי חלק גדול מהצלחותיהם המקצועיות יכולים הם לזקוף לניתוח עדויותיהם של עדים, שטרם סיימו חקירתם מעל דוכן העדים, או "ניצול" המידע שסיפקו עדים אלה או אחרים - אגב חקירתם הנגדית, יום אתמול - כדי לקעקע עדויותיהם של שאר העדים, הצפויים לעלות ולהעיד,
יום מחר.
פרקליטות ופרקליטים מנוסים ומשופשפים אלה, יושבים במשרדיהם ומקדישים שעות רבות לאין ספור, כדי לקרוא - פעם אחר פעם - עדותם של עדה או עדה, זו או אחרת,
כדי לעשות שימוש במידע "שהפיקו הם", בחקירה נגדית אחת, כדי לקדם חקירה נגדית של העדים שטרם נחקרו, בחקירה נגדית על ידם.
סוד גלוי הוא, כי לצורך כך נדרש זמן,
כמו-גם הפסקה בין חקירת נגדית של עד או עדה אחת לבין חקירה נגדית של עדה או עד אחר. לא פעם נתקלים אתם, בסנגורים פליליים -
בעיקר בתיקים פליליים, מרובי עדים - האוחזים בהפסקות הקצרות בין הדיונים את פרוטוקול חקירתו של העד או העד,
שזה עתה נחקרו, בחקירה נגדית, כדי לעשות שימוש בהם, בחקירה הנגדית שלהם עד או עדה זו או את יתר העדים, הצפויים לעלות על דוכן העדים ולמסור מעליו גרסתם, הם.
מצב דברים זה דורש - כמעט בהכרח - הפסקה בין יום דיונים אחד למשנהו.
שמיעת משפטים פליליים, מיום ליום, על-אף שהיא נשמעת כרעיון מהפכני, היכול לחלץ את מערכת שמיעת התיקים הפליליים, מתוך "הבוץ שהיא תקועה בו", עלולה לפגוע, בקודש הקודשים של המקצוע והיא - חקירתם הנגדית של עדי התביעה או ההגנה.
אין מתנגד אני לרעיון של צמצום פערי הזמן בין יום הוכחות אחד של שמית עדים, בתיקים פליליים,
באופן שהמרווחים העצומים, הקיימים היום בשמיעת דיונים פליליים יצומצמו, יחד עם זאת הרעיון של שמיעת דיונים פליליים, מיום ליום - בכל הכבוד הראוי - הינו רעיון פופוליסטי שאין מאחוריו לא כלום. ניתן להתגבר על העומס בשמיעת תיקים פליליים בקביעת שני ימי הוכחות בשבוע וריווח של יומיים עד שלושה בין דיון הוכחות אחד למשנהו.
כך ורק כך יקבלו - מחד-גיסא - תובעים וסנגורים פליליים את יומם בבתי-המשפט השונים, ואילו - מאידך-גיסא - לא תיפגע מלאכת העיסוק השוטפת והיומיומית של המשפט הפלילית, קרי מלאכת החקירה הנגדית, כלל וכלל.