אחרי עשרות שנים של קריירה עשירה ומגוונת בעסקים בינלאומיים הגעתי למסקנה החד-משמעית שהאתיקה צומחת מהראש ואם המנכ"ל והבעלים הוא אתי, יהיה הארגון שהוא עומד בראשו אתי אף הוא. כתבתי על כך בהרחבה בספרים ובמאמרים, אני מרצה בהרצאות ובאירועים וממחיש זאת בסרטים ובמחזות שבתוכניות הלימוד שלי. הדוגמאות הבולטות הן בישראל -
סטף ורטהימר, בארה"ב - וורן באפט, ולהפך - המשבר הכלכלי הגדול שהחל ב-2007/8 ושעדיין לא הסתיים נובע מניהול לא אתי של בנקים וחברות ביטוח בארצות הברית ובאירופה.
ישנם חברות וטייקונים הסבורים כי ניהול אתי כרוך במינוי היועץ המשפטי המטהר את השרץ למעשיהם הלא אתיים גם לקצין אתיקה, מתן תרומות של פחות ממחצית האחוז מהרווח הנקי לאחריות חברתית, בעוד הם עושים תספורות לבעלי אגרות החוב, מפטרים מאות עובדים ללא הבחנה ולא מאפשרים להם להתאגד, הופכים בהדרגה חלק ניכר מהעובדים לעובדי קבלן, עובדים עם שכר מינימום ופוגעים קשות בזכויות הסוציאליות, עושים קרטלים דה פקטו בתעשיית הצריכה, בבנקים ובחברות הסלולר המייקרים את מחיר המוצרים והשירותים, לא משלמים מיסים כלל או עושים תכנון מס כחוק, בעוד הם מגייסים לשורותיהם את הפוליטיקאים ועובדי המדינה שאפשרו להם ליהנות מהטבות מפליגות, מזהמים את הסביבה במפרץ חיפה, עושקים את בעלי מניות המיעוט בעסקות עם בעלי עניין ובמשכורות עתק למנהלים שהם גם הבעלים, לא משלמים לספקים בזמן, ונותנים שוחד גלוי וסמוי.
כך גם ישנם מוסדות אקדמיים המשלמים מס שפתיים לאתיקה בדיבורים על אחריות חברתית, בקיום תוכניות לימוד של עשר שעות על אתיקה תוך קיום דיונים "אקטואליים" על משנתם של אריסטו וקאנט. ישנם חוגים רבים ככלכלה וחשבונאות שאין בהם לימודי אתיקה, חוגים למנהל עסקים שבהם מרצים שאינם באים מעולם העסקים מלמדים כמה שעות עיוניות עם אירוע אחד או שניים.
אך בבתי ספר אלה על-שם טייקון זה או אחר הס מלהזכיר צדק חברתי וכלכלי, אי-השוויון המשווע בישראל, עושק הטייקונים של הקופה הציבורית, הון ושלטון (מלטה יוק), פשיטת הרגל של הדירקטוריונים ובעיקר הדח"צים בקיום אחריותם לחברה ולמחזיקי העניין שלה ולא לבעלים בצורה בלעדית. מלמדים אך ורק כלכלה ניאו-ליברלית שמוטטה את המשק העולמי פעם אחר פעם, לא מאפשרים ללמד הוגי דעות "דיסידנטים" עם תפישה קפיטליסטית חברתית כג'וזף שטיגליץ (חתן פרס נובל, גלובליזציה), מוחמד יונוס (חתן פרס נובל, בנק חברתי גרמין), נעמי קליין (נו לוגו, דוקטרינת ההלם), ג'ואל בקן (התאגיד), פול הוקן (קיימות), דניאל כהנמן (כלכלה לא רציונלית), נסים טאלב, נוריאל רוביני, המשבר הגדול של 2008 ועוד.
תוכנית לימודים של אתיקה עסקית צריכה להיות לפחות בהיקף של שלושים עד שישים שעות אקדמיות על-מנת שיהיה לה אימפקט על הסטודנטים, תשנה תפישות עולם או לפחות תחשוף את הסטודנטים לגישה שונה אל עולם העסקים שלא שמה בראש מעייניו את רעיון העוועים של מקסום הרווח של מילטון פרידמן, המביא בהכרח לסיכון גבוה, משברים תכופים ולפגיעה קשה בכל מחזיקי העניין של החברה. ראויים לציון נשיאי אוניברסיטאות ומכללות שעמדו על כך שיתקיימו לימודי אתיקה אקטיביסטית, מנהלי בתי ספר לניהול וראשי חוגים שאפשרו לקיים לימודי אתיקה בהיקף נרחב.
אם אנו רוצים להביא את עולם העסקים בישראל ובעולם לניהול אתי, תוך מזעור הסיכונים, מניעת המשברים התכופים ויצירת הרמוניה בין מחזיקי העניין, יש ללמד את כל הסטודנטים במסגרות אלה אתיקה עסקית אקטיביסטית בהיקף נרחב, כי רק האתיקה תציל את הכלכלה העולמית מהמשבר הגדול מכולם.