אף על-פי שיש קשר הדוק בין הנושאים המקצועיים בתכנון ובניה לבין הנושאים המשפטיים, והקשר מקורו בחובת המהנדס ובחובת האדריכל לתכנן על-פי חוקי התכנון והבניה, כאשר מתמנה מהנדס או אדריכל כמומחה, חוות דעתו צריכה להתמקד בתחום מומחיותו, תחום שבעיקרו אינו משפטי.
דומה הדבר להולך רגל אשר צריך ללכת בהתאם לחוקי התנועה ולהימנע מלעבור באור אדום או שלא במעבר חציה. לשם כך, חובה עליו לדעת את החוק - אחרת הוא עלול להיתפס כעבריין, אך ידיעה זו אינה הופכת אותו למומחה.
מומחה אשר נקרא לבדוק דירה, יכול ואף צריך לכלול בחוות דעתו אי התאמות לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל - 1970, אשר כוללות בתוספת השנייה להן - מכלול הוראות תכנוניות, ובכל מקרה של ספק הוא יכול לקבוע עמדה משולבת הנבנית מפרשנות א' אותה הוא מעדיף על פני פרשנות ב', בצירוף דעתו המקצועית, אך אם מדובר במומחה מטעם בית המשפט אשר מונה כדי להאיר את עיני השופט - הוא לא רשאי לחסום מידע מבית המשפט בדבר הפרשנות שלא מתקבלת על דעתו, כי בית המשפט הוא אשר יחליט בסוגיה שבמחלוקת.
בית המשפט עלול לפסול חוות דעת שעיקרה משפטי ולא הנדסי.
כך נהג בית משפט השלום בתל אביב, ב-ה"פ 200777/05 יובל בר דב נ' בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח בע"מ, פורסמה בפדאור 329-49-06 - בקשה המובאת להלן בשלמותה:
________________________________________
בית משפט השלום תל אביב-יפו
ה"פ 200777/05
בפני: כב' השופט אטדגי יונה
המבקש: יובל בר דב, עו"ד
נגד
המשיב: בנק עצמעות למשכנתאות ולפיתוח בע"מ
החלטה
בעניין הבקשה לפסילת חוות דעת המומחה מטעם המבקש.
1 .טענה משפטית הנכללת בחוות דעת מומחה היא עדות סברה, ואין לקבלה (א. הרנון, דיני ראיות, חלק שני, עמ' 292; ד"ר א. בן עזרא, עדות מומחה, עמ' 13). מרביתה ככולה של חוות דעת המומחה הינה פרשנות משפטית ומיעוטה בלבד ניתן להגדרה כחוות דעת מומחה.
חוות דעתה של גב' שורמן אינה מתקבלת.
ניתנת בזה הזדמנות שלישית למבקש להמציא חוות דעת מומחה, שאכן תהווה חוות דעת שבמומחיות בלבד, ללא ניתוח ופרשנות משפטיים.
כמובן, שאין למבקש כל מניעה להעזר בדעתה ובידיעותיה המשפטיות של המומחית בשלב הסיכומים ובמסגרתם, אולם אלה אינם יכולים להוות חלק מחוות דעת שבמומחיות.
על המבקש להמציא חוות דעת מתוקנת כאמור בתוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו.
המשיב רשאי להמציא חוות דעת נגדית בתוך 30 יום מקבלת חוות הדעת של המבקש.
הוצאות ההליכים הקשורים בבקשה זו יילקחו בחשבון במסגרת ההוצאות שייפסקו בפסק הדין.
בעניין הבקשה לצירוף תצהיר משלים ומסמכים נוספים.
2 .למרות שצודק המשיב, עקרונית, בטענתו, כי המבקש יכל להוסיף מלכתחילה את המבוקש על ידו, הרי שמכיוון שהתיק מצוי עדיין בשלביו המקדמיים, אני מתיר למבקש לצרף תצהיר משלים כמבוקש על ידו ולצרף אליו מסמכים נוספים, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו.
המשיב רשאי להגיש תצהיר תשובה משלים ולצרף אליו מסמכים נוספים בתוך 30 יום מקבלת התצהיר המשלים של המבקש.
3 .כדי לאפשר לצדדים לפעול על-פי האמור לעיל, נדחה מועד ההוכחות ליום 7.2.07 שעה 11:30.
ניתנה היום כ"ז בתשרי, תשס"ז (19/10/2006) בהעדר.
________________________________________
עד כאן החלטת בית המשפט.
מקובל כי חוות דעת מקצועית בתחום התכנון והבניה תכלול הפניה לתקנות, לתקנים וליתר חקיקת המשנה הקיימת בכל נושא, לרבות ציטוטים רלוונטיים מפסקי דין.
מתכונת זו עדיין לא הופכת את חוות הדעת לחוות דעת משפטית, שהרי הליקוי או אי ההתאמה נטענים ומבוארים לגופם, ואילו האסמכתאות המשפטיות באות רק לשם אישוש וחיזוק הטענות.
זאת ועוד, התקנים הישראלים ואף התוספת השנייה לתקנות הנזכרות הם בעלי זיקה לתחום התכנוני יותר מחוקים ומתקנות "רגילים", והם מהווים חומר לימוד בבתי ספר להנדסה ולאדריכלות, כמו מסמכים תכנוניים שאינם משפטיים, אך הדיון המשפטי בכל אלה הוא עניין לבאי-כוח הצדדים ולבית המשפט.
עקב עבודתו השגרתית של המומחה המשכיל, מן הסתם הוא צובר גם ידע משפטי, ואף שאינו משפטן הרי אין מניעה לצבירת ידע וללימוד עצמי במיוחד לימוד הנדרש לשם הכנת חוות דעת ראויות. הידע המשפטי של המומחה יכול להגיע אל בית המשפט ואף להשפיע על פסק הדין - דרך בא-כוח צד לדיון שיכלול ידע זה בכתב הסיכומים, שהרי בית המשפט קבע בהחלטתו כדלקמן:
"כמובן, שאין למבקש כל מניעה להעזר בדעתה ובידיעותיה המשפטיות של המומחית בשלב הסיכומים ובמסגרתם, אולם אלה אינם יכולים להוות חלק מחוות דעת שבמומחיות".
כותב שורות אלה הוא בעל ידע מסוים בתחום המשפטים.
ידע זה מהווה לי בסיס לכתיבת מאמרים וספרים, אולם בהכנת חוות דעת מקצועית, ובמתן עדות בבית המשפט, אני מקפיד לשמור על הכללים דלעיל.
דוגמאות לחריגה מהכללים:
א. בית המשפט מינה אותי כמומחה בתיק כדי לקבוע עמדה בתחום האחריות. תחום זה הוא משפטי מובהק, אולם לאור המינוי המסוים, ניתחתי את המסמכים שהומצאו לי בתיק זה וערכתי חוות דעת בהתאם לכתב המינוי.
מדובר בת"א 4434-04 אמנון פרנק ובניו בע"מ נ' מגדלי הדר אפקה בע"מ, בית משפט השלום בהרצליה, שופטת: מני-גור אירית, פורסם בנבו.
ב. בזמן עדותי, נשאלתי שאלה משפטית.
עניתי: "מדובר בשאלה משפטית".
השואל המשיך בשלו: "מהי התשובה - אתה יודע או שאינך יודע?"
ורק אז השבתי כי אני יודע מהי התשובה וגם הסברתי את דעתי המשפטית בעניין הנדון.
לא היה זה ראוי כי אשיב לשאלה משפטית, מבלי להפנות את תשומת הלב כי מדובר בנושא משפטי, הפניה אשר אפשרה למי שסבר כי עליו להתנגד לקבלת תשובה - לעשות כן.
דוגמאות אלו אינן מלמדות על הכלל, אלא על יוצא מן הכלל.