שני מבחנים לקביעת הזכאות לסיוע בגין עוני: מבחן מיצוי כושר ההשתכרות - בחינה פרטנית ומעמיקה של מיצוי היכולת האוביקטיבית ורמת החיים של כל המבקשים תמיכה וקצבה מחמת עוניים.
מבחן ההכנסה המדווחת - קביעת העוני הפרטנית של מבקש הקצבה נסמכת בראש ובראשונה על הכנסתו המדווחת למס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי. במילים אחרות: עבד ודיווח-הפסיד, שהרי שילם מס כחוק ואינו זכאי לקצבאות הסעד. עבד ולא דיווח, (עבד "בשחור") הרוויח כפול-לא שילם מס, וקיבל שפע קצבאות ותמיכות הניתנות לעניים. על-פי מבחן זה גם אנשים המעדיפים, מסיבותיהם האישיות, שלא לעבוד לפרנסתם (
"עניים מרצון") מוגדרים כעניים וזכאים לקצבאות ולהטבות בגין עוניים.
אין צורך ברמזים נוספים להבנת הרקע העיקרי לשיעור הכפול של העוני במגזרים המאופיינים בכלכלה "שחורה" ו/או "בעניים מרצון".
ביטול מבחן ההכנסה המדווחת ואימוץ מבחן מיצוי כושר ההשתכרות, תוציא "ממעגל העוני " את "העניים המדומים" - עובדים "בשחור" "ועניים מרצון", הנהנים שלא כדין ולא ביושר מקצבאות ותמיכות, ותותיר בו את העניים האמיתיים- קשישים, מוגבלים, וכמובן עובדים בשכר מינימום ( עבדות מודרנית) החיים בעוני משפיל ומרוד, הראויים לסיוע מכובד ונדיב ככל האפשר, כל אחד בהתאם למאפייני מגבלתו ומצוקתו. לדוגמה- מס הכנסה שלילי לעובדים בשכר מינימום, וקצבה כפולה לקשישים ולמוגבלים השרויים במצוקה.
אין לאיש נתונים מדויקים על-אודות מניינם של העניים המדומים. להערכתי המבוססת על ניתוח נתונים רשמיים של הלשכה לסטטיסטיקה והמוסד לביטוח לאומי, המדובר בשליש עד מחצית מהמוגדרים כיום כעניים.
מדידת העוני על בסיס ההכנסה המדווחת מעוותת לחלוטין את כל נתוני העוני בישראל, ומציגה אותנו בעיני עצמנו ובעיני העולם כמדינה מוכת עוני.
אימוץ מבחן מיצוי כושר ההשתכרות, כאמת מידה לקביעת "מי הוא עני", יחסוך בכל שנה עשרות מיליארדי שקלים הניתנים כיום לעניים המדומים, וזאת במסגרת מאות סעיפים בתקציבים הממשלתיים והמוניציפלים.
אם רק רבע מהתקציבים המגיעים כיום, שלא כדין, לעניים המדומים, ישמש לסיוע לעניים האמיתיים - יפחת מספרם באופן משמעותי ביותר.
אם יאומץ מבחן מיצוי היכולת להשתכר - רבים עד מאוד המתפרנסים כיום ברווחה מתקציבי הרווחה יאלצו לצאת לעבודה, ויהא בכך כדי להיטיב בראש ובראשונה עמם ועם ילדיהם, או, במידה והם עובדים - לדווח כחוק על הכנסתם ולא לעבוד "בשחור". כמובן שיהא בכך להיטיב עם כל החברה והמשק.
לעניות דעתי ולמיטב הנתונים אשר עמי, בעניין זה אין די בכל יתר התמריצים שנתנו עד כה לשילוב העניים המדומים במעגל העבודה המדווח, מן ההכרח לשלב בהדרגה את, "המקל והגזר" יחדיו .
שנוי? רפורמה? תיקון? - חלומות בהקיץ !! מפלגות וארגונים המייצגים רבים מהעניים המדומים עושים כל שביכולתם כדי למנוע כל שינוי שעלול להביאם למעגל העבודה המדווחת כחוק.
לעניים האמיתיים אין כוח ציבורי או פוליטי וקולם כציבור אינו נשמע בציבור (הם המשיכו בעבודתם גם בימי השביתה הכללית שהתקיימה בעניינם.....)
יש להצטער שגם המטיפים לצדק חברתי ומנופפי דגל "האג'נדה החברתית", אינם מנסים להבחין בין עניים מדומים לעניים אמיתיים.
עד כאן הדברים שנכתבו בשנת 2012 והמשכם כאן, לאחר כינון הממשלה הנוכחית: כיום ולראשונה, המפה הפוליטית מאפשרת סיכוי לשינוי, וניתן להתחיל בתהליך לתיקון מציאות מעוותת, עושקת ומושחתת זאת. ניתן להנהיג, ולו גם בהדרגה, את מבחן מיצוי יכולת ההשתכרות, כרכיב עיקרי בקביעת הזכאות לקצבאות בגין עוני.
אימוץ מבחן מצוי יכולת ההשתכרות בכל הקשור לזכאות לקצבאות בגין עוני, יטיב עד מאוד עם העניים האמיתיים - עובדים בשכר מינימום, קשישים ומוגבלים, יקדם את כיסוי הבור התקציבי, יעודד את התעסוקה המדווחת, יפגע בכלכלה השחורה, יעודד צמיחה, ובסופו של תהליך יסייע רבות גם לעניים המדומים.