לא ידוע מי המציא את המילה פירגון/ אך יש לה יופי של צליל וניגון/ כנראה שהממציא ידע בעצמו לפרגן/ וגם להיות חברי והוגן/ כי פירגון שייך קודם כל ליחסים שבין בני אדם/ והוא ממש לא מתאים למי שעוסק בשנאת חינם./ פירגון הוא קודם כל לאהוב אנשים ולהרגיש הנאה/ ולעשות זאת בלי צרות עין ובלי קנאה.
אומרים לי חבריי הסופרים והמשוררים בפליאה רמה: / והרי "קנאת סופרים תרבה חכמה"/ למה תרבה להג וגם תגן/ על כל מי שמפרגן/ והרי במחוזותינו מעטים היודעים לפרגן ליוצרים/ ונעים יותר לחשוב שאתה הטוב מאחֵרים.../ ובכל זאת, הגיע הזמן לומר מילים טובות ובונות/ לכל המפרגנים ולכל המפרגנות./ לא תמיד קנאה מרבה חכמה/ לא פעם קנאת סופרים מרבה מהומה...
חקרתי ומצאתי שמְקור המילה בגֶרמנית/ וגם מצאתי שאין למילה תחליף בעברית ובתימנית/ אולי לכן קשה להיות לַפירגון נאֱמן/ במחוזות הרפובליקה שלנו וגם במחוז תימן. / יש מי שחושב שאם יַקטין את האחֵר זה יגדיל אותו/ ויש מי שמבקש שכולם יהיו כְּמותו/ אך האֱמת היא שדווקא המפַרגן לְאדם אחר שהוא אדם בצלמו/ דווקא המפרגן- מִתעַלה על עצמו.
המפרגנים יודעים לראות את האור הפנימי בכל מעשׂה/ לראות את הטוב שיש בכל עושׂה/ לקלוט מבעד לשתיקות את האהבה ואת הלֵב המוּאר/ לראות מבעד לעננים את היופי הנסתר/ הם יודעים שאין אדם שעושׂה מעשׂה טוב שאינו מצפּה להַערכה/ הם יודעים שכל אחד מאתנו זקוק לפעמים לִבְרכה./ ומי ששולחַ לַחמו ומפרגן לאחֵרים/ יזכֶּה בבוא העת לברכות ולזֵרים./ כי פירגון זה סוג של מַחלה מידבֶּקת שפועלת רק לטוֹב/ פירגון זו מילה נִרדפת לַמילה "לֶאהוֹב".
אפשר לפַרגן במַחמאה ואפשר בליטוף/ אפשר במִכתב ואפשר באינפּוּף/ אפשר להגיד זאת במַצגת או בסטַרְט אפְּ/ ואפשר פשוט דרך וַטסאפ/ ואִם תעשה זאת יפֶה וגם אדיב/ אפשר יהיה לומר שאתה גם נדיב. / כי פירגון זו מידה של נְדיבות אנוֹשית/ ומישהו הציע לקרוא לה: החוּש השישי / שהרי באדם יש חמישה חושים שבזכותם הוא חַי בעֵרך/ אך אם יש לו חוש הפירגון - לְחייו יש גם עֵרֵך./ אדם שמפרגן רואה את החיים אחרת/ וכשהוא קם בבוקר הוא שומע מוּסיקה נהדרת/ היא בּוקעת מכל הרוחות ומכל העולם/ היא באה מתוכו וגם מכּולם.