איגוח משכנתאות? שאלו את בן ברננקי

לפני מספר ימים בעת הרצאה בכנס סיפר בן ברננקי שסורבה בקשתו למחזר את המשכנתה על ביתו. הסיבות לכך הנראות לעין יכולות להיות טמונות בעובדה שהוא החליף לאחרונה מקום עבודה, מיו"ר הפד לחוקר במכון ברוקינגס, ו/או היותו בן 61 לא משנה שעבור הרצאות אליהן הוא מוזמן שכרו יכול להגיע ל-250,000 דולר. זאת בנוסף למיליוני הדולרים אותם יקבל על הוצאת ספר עליו הוא שוקד. בדיקת המחשב כנראה מזהה אותו כבעל הכנסה לא יציבה. דמיינו מצב שסטנלי פישר היה מחליט להישאר בישראל והיה נענה בשלילה על-ידי מערכת אוטומטית הבודקת בקשות אשראי. הסירוב התמוה נובע מהשיטה האמריקנית של מימון המשכנתאות. המוסד מאשר ההלוואה מוכר את ההלוואה לגורם שמממן את ההלוואה לטווח של מספר חודשים. לאחר איסוף של מספר רב של משכנתאות הוא "אורז" את המשכנתאות ומוכר אותן לגורם המממן אותן לטווח הארוך. לתהליך זה יש מאפיינים השונים מאלה המוכרים לנו. - נותן ההלוואה המקורי אינו הגורם הגובה כך שבעת שמתגלות בעיות, הלווה אף אינו יודע למי הוא חייב. - המלווה מתיחס לבקשות הלווה בצורה מיכנית. השם בן ברננקי אינו אומר דבר למחשב הפולט את התשובה השלילית. ייתכן שכל התהליך מבוצע ב"בק אופיס" הממוקם בהודו. - עקב זאת שהמלווה המקורי יוצא מהתמונה ומאחר שהוא יודע שהחוב נמכר לגורם אחר הוא יטה להקל בבדיקתו את הלווה וכך נוצרו גם משכנתאות ה"סב פריים" שהיו חלק מחבילת המשכנתאות. הלוואות ה"סב פריים" ניתנו ביודעין ללווים חדלי פרעון ותמורת רבית גבוהה יותר. תהליך זה נעשה בהיקפים אדירים וכך נגררה ארצות הברית ואיתה כל העולם למשבר פיננסי. הכרתי אישית מקרה בו אושרה משכנתה בתשלומים חודשיים של 1,000 דולר ללווה המשתכרת 1,800 דולר לחודש החלטה סבירה אם ניתן לחיות בארה"ב מ-800 דולר. - בעת שפרץ המשבר ב-2008 החלו המלווים לפנות, מבתיהם, בצורה שרירותית את המפגרים בתשלומים ללא התחשבות בכל לווה ובמצבו באופן פרטני. התפרסם מקרה בו בעל דירה ממושכנת לא עמד בתשלומים. הדירה עצמה הייתה מושכרת לאדם ששילם את שכ"הד, כסדרו, שכיסה את תשלומי המשכנתא, השוכר שנצטווה לפנות את הדירה ניסה לשכנע לשווא את המלווה שהוא ישלם את שכר הדירה אליו אך לשווא. המשטרה שהייתה צריכה לפנות את השוכר הבינה את האבסורד, עקב המצב בשוק בעל המשכנתה יתקשה למוכרה, ושכנעה את בעל המשכנתה לקבל את הצעת השוכר. השיטה מובילה לקבלת החלטות מוזרות שאף מנוגדות לאינטרס של המלווה. לא בטוח שבן ברננקי הצליח להבין שהשיטה היא זאת שמעוותת את תגובות המלווים ואיכות החלטות האשראי. המסקנה היא שהתהליך שהוביל ליצירת המשבר בצד היות המערכת סטראוטיפית, נוקשה וחסרת התחשבות הוביל למשבר קולוסאלי. לאחרונה הועלתה הצעה שהבנקים הישראלים יאגחו, ימכרו, את המשכנתאות שהם מבצעים למשקיעים הפוטנציאליים שהם בעיקר קרנות הפנסיה. ההצעה היא שהבנקים ימשיכו לממן 10% מכל חבילת מימון, זאת כדי לוודא שלא יאבדו את שיקול הדעת בעת מתן המשכנתאות. כדי שלא ניגרר לתופעות שקרו בארה"ב יש להימנע מאיגוח זה. המלווה צריך להיות הגובה בצורה זו הוא לא יגרר ולא יגרור אחרים לממן לווים חדלי פרעון. אין צורך לחקות ולהניח תשתית למשבר סב-פריים ישראלי.