ברשימתנו הקודמת ציינו והזכרנו, כי בטיוטת התקנות החדשות נכתב, כי גילוי הדדי ושקיפות מלאה, יחסכו מזמן המתדיינים, שכן טענות הצדדים תהיינה מבוססות וממוקדות יותר וכן עיקר הראיות תהיינה בפני בית המשפט - כבר במועד הגשת כתבי-הטענות. בתקנות החדשות נקבע, כי תובע חייב לצרף לכתב-התביעה תצהיר, לשם פירוט העובדות המבססות כתב-הטענות, כמו-גם, כל מידע נוסף שתכליתו לסייע בהבהרת המחלוקת, נשוא התובענה.לתצהיר זה יצורפו העתקים של מסמכים מהותיים, המהווים חלק מעילת התביעה וגם/או ההגנה וכן תצהיר המאמת רשימת כלל המסמכים, הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת, המצויים ברשותו וגם/או בשליטתו של בעל-הדין.
אנשי משרד המשפטים מפנים, בטיוטת התקנות החדשות, לעובדה מעניינת ובלתי מוכרת, לרבים העוסקים בתחום המשפט האזרחי, משך שנים, דבר שבשגרה. כוונת הדברים
"לתפיסת תור לדיון משפטי". מתברר ומסתבר, כי לחץ העבודה ועומס התיקים, המנותבים לבתי-המשפט השונים
ובעיקר אמורים הדברים, באשר לתיקים המנותבים לבתי-משפט השלום, ברחבי הארץ - ובאזור שטח שיפוט בית משפט השלום, בתל אביב והמרכז, בעיקר, עליהם נופל מרבית העומס ונטל העבודה גורם לבעלי דין רבים ולעורכי-דינם להגיש תביעות רבות, במהירות יתרה. עודף מהירות זה, גורם לכך, כי תביעות רבות, מוגשות בשלב מוקדם ובטרם הבשילו דיין, כל זאת, אך ורק על-מנת
"לתפוס תור". תביעות אלה מביאות לעומס מיותר על בתי-המשפט ולאובדן זמן שיפוטי, בשל הצורך בישיבות הכנה מרובות. מנסחי התקנות החדשות מקווים, כי הפרוצדורה המוצעת, בתקנות החדשות, תשפר מצב הדברים העובדתי והמשפטי הקיים, גם מהיבט זה.
למעשה, זו פעם ראשונה שתקנות סדר הדין האזרחי כפי שהדבר בא לידי ביטוי בתקנות החדשות הכוללות בחובן ובגדרן עקרונות יסוד של סדרי הדין האזרחיים. ההנחיה לקיומו של הליך ראוי והוגן (Due Process) הכוללת בחובה ובגדרה גם שיקולי יעילות וצדק מהיר - מביאה בחשבון, גם קיומה של אחריות ניהולית של בית המשפט על המשפטים האזרחיים. מנסחי הצעת טיוטת התקנות החדשות ערים לכך, כי בדרך זו קיימת, נסיגת-מה, מהשיטה האדברסרית המקובלת והנהוגה בבתי-המשפט בישראל. הם מצדיקים זאת בכך, כי יש לאפשר לבית המשפט להיות אקטיבי יותר, במהלך הדיונים, כל זאת, לשם ניצול נכון והגשמה יתרה של זמנו של ציבור הנזקקים לקבלת שירות משפטי שוטף. החובה הזאת מוטלת - אליבא מנסחי טיוטת התקנות החדשות - לא רק על בתי-המשפט בלבד, אלא גם על ציבור עורכי ועורכות-הדין. ציבור עורכות ועורכי-הדין, בהתאם לתפישת עולמם של מנסחי טיוטת התקנות החדשות - מצויים במעמד של "קציני בית המשפט". כל זאת בנוסף להיותם של עורכי ועורכות-דין אלה, במעמד של מי המייצגים צדדים לסכסוך, בהליך אזרחי.
מיד לאחר שמציעים מנסחי טיוטת התקנות החדשות, להעביר ניהול המשפטים, מידיהם של הצדדים המתדיינים בפני בתי-המשפט, אל בתי-המשפטים וציבור השופטים והשופטות עצמם - מציעים הם לצמצם, ככל האפשר, יכולתם של הצדדים המתדיינים לקבוע - על דעתם בלבד - כמות בעלי-הדין שיצורפו להליך האזרחי, לאחר הגשת התובענה.
במסגרת זאת מוצע, להטיל הגבלות על משלוח הודעות צד שלישי, למי שאינם בעלי דין בתובענות המקוריות, כך - שלמעט חריגים בודדים -
לא ניתן יהיה לשלוח הודעות לצדדים שלישיים, כמו-גם להגיש תובענות שכנגד, למי שאינם צדדים מקוריים, בהליך האזרחי. כל זאת, לא ייעשה, כמובן, ללא אישורו המקדים של בית המשפט, להגשת תובענות שכנגד כאלה וגם/או למשלוח הודעות צד שלישי, מסוג זה. למעשה ובפועל, בהתאם להצעת טיוטת התקנות החדשות, תיווסף לבתי-המשפט בישראל, סמכות לשמש במעמד של "משקיף על". ציבור השופטות והשופטים יידרשו - לבחון מראש - הסרבול והסיבוך שייגרם, אם בכלל, בהתרת הגשת תובענות שכנגד ומשלוח הודעות לצדדים שלישיים שכאלה. הסרבול והסיבוך הצפויים, כתוצאה מכך, יישקלו אל מול הצורך המהותי, הכרוך בצירופם של אותם בעלי-דין. מחוקק המשנה מעניק לבתי-המשפט בישראל, מעמד של מי היכול והנדרש לבחון, בחינת
"מאזן הנוחות", קודם ליצירת הסרבול והסיבוך שיוצרו עם משלוח הודעות צד שלישי,
למי שאינם בעלי-דין, בתובענה המקורית. כאשר הדברים נכונים ויפים אף באשר להגשת תובענות שכנגד.
גם באשר להמצאת כתבי בי דין, מצד באחד למשנהו, בהליך אזרחי, יש למנסחי התקנות אמירה וחידוש. בהתחשב בהתקדמות הטכנולוגית ובעלויות העצומות, הכרוכות בהמצאה ארכאית של מסמכים בכתב, הנשלחים בדואר וגם/או באמצעות שליח, מוצע לקבוע - בתקנות החדשות - כלל המצאה באמצעים דיגיטליים. המצאת מסמכים, באמצעים דיגיטליים, תיעשה - לפי הצעת מנסחי התקנות החדשות - תוך התחשבות, כמובן, בבעלי הדין הפוטנציאליים, שאין ביכולתם הכספית וגם/או בכל אחת אחרת, לעשות שימוש באמצעים אלה.
"תכלית ההמצאה היא בסופו של דבר להביא לידיעתו של הצד את תוכנו של המסמך המשפטי המוגש" - כותבי מנסחי התקנות החדשות, בטיוטה המוצעת, קודם התקנת תקנות חדשות אלה, בידי שרת המשפטים. הם ממשכים וקובעים, כי:
"ולכן, העיקר צריך להתמקד בכך ודרכי ההמצאה מיועדים להוות חזקה לידיעה של המקבל". נותר לנו, אפוא לבחון - לגופם של דברים - אם 176 התקנות החדשות עומדות אומנם בציפיות המרובות המקוות מהן. ועל כך, נבוא דברים, ברשימותינו הבאות.