אני מחכה לרגע שבו חלק מהתקשורת הישראלית וכתביה יתחילו להאשים את נתניהו בפשעי מלחמה ורצח ויצטרפו בכך למקהלה הקולנית של כל אלו בעולמנו השואפים לראות בחורבנה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי . עד לביקור נתניהו בפריז חשבתי שהשנאה האווילית לנתניהו מיצתה את עצמה ונרגעה, אך ככל הנראה לא ירדתי לעומקה של השנאה התהומית, המרושעת והאובססיבית, לראש ממשלת ישראל, שמקננת בקרב חלקים לא קטנים בתקשורת שלנו ואצל פוליטיקאים יריבים.
בביקור בפריז הם ירדו ממש לשאול תחתיות של שנאה. עדיין הם לא מייחסים את הפיגועים בפריז למוסד הישראלי, כפי שעושים כבר הטורקים, אך דומני שמאז שהוכרז על הבחירות הואשם ראש ממשלתנו בכל הפשעים האפשריים; ישראל שתחת הנהגתו צוירה כמקום ההולך ומשתווה ל
קוריאה הצפונית ביחסו האכזרי לאזרחים שלו, וככזה שאינו שונה ממדינה ענייה ומפגרת באפריקה. "נתניהו חיסל את שלטון החוק", "אין ביטחון אישי", "צעירים יורדים ומפעלים נסגרים, אין זכויות אדם", "ישראל היא כבר מזמן לא דמוקרטית... היא גזענית, מפלה, מצורעת, בבדידות מוחלטת בעולם, מדינת אפרטהייד", ועוד מאות (בלי הגזמה) של תיאורי זוועה על המדינה וראשה. אכן, ממש כמו התיאור של הנביא ישעיהו (פרק א) על ישראל הרעה והמושחתת שגופה "מכף רגל ועד ראש אין בו מתום, פצע וחבורה ומכה טריה".
אז על-מנת לצייר תמונה מאוזנת, לפחות במקצת הדברים, אני רוצה להביא לקורא כמה ממצאים ותובנות מתוך חוברת "מדד הדמוקרטיה הישראלית משנת 2014, של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שאינו ידוע כחסיד גדול של ראש הממשלה. אז במדינה "האיומה" הזאת, 85.5% מכלל היהודים גאים להיות ישראלים (בהשוואה ל-83.3% בשנת 2013), ואילו מבין הערבים, 65% מרגישים גאווה להיות ישראלי (בהשוואה ל-49.8% ב-2013!).
כן, זאת לא טעות! רק 13.7% "בכלל לא גאים" ו- 19.9% סרבו להגיב. יש לי שאלה: איזה כלי תקשורת אצלנו פרסם זאת? אולי אחד או שניים.
ועכשיו לתובנות מעניינות נוספות. הסקר השווה בדוח הנוכחי בין ישראל למדינות מפותחות ב-7 מדדים בינלאומיים בתחומי משטר וזכויות, ב-8 מדדים בנושאי חברה וכלכלה ובמדד אחד בנושא הקונפליקט הפנימי והחיצוני. המסקנות (בתמצות):
בתחום הראשון של משטר וזכויות: ישראל מקבלת ציונים גבוהים (שירות ציבורי איכותי); ציונים בינוניים (בחופש עיתונות, רמת חופש ביטוי, חופש התאגדות) וציונים נמוכים (חופש מחאה, רמת ביטחון אישי, מעורבות אזרחית).
בתחום השני של חברה וכלכלה ישראל מקבלת ציון גבוה יחסית (בתחום השוויון בין המינים, חופש כלכלי, רמת בריאות וחינוך, כלכלה ניאו ליברלית, איכות מדיניות כלכלית), ציון בינוני (רמת שחיתות פוליטית ותחושת ביטחון) וציון נמוך (אי שוויון בין עניים לעשירים, יהודים לערבים, בין מזרחים לאשכנזים).
בתחום השלישי של רמת הקונפליקט: ציון נמוך, וזה מאוד וטבעי מול טרור והמתח מול הפלשתינים ושאר האויבים.
האם תמונה מאוזנת זאת, המצביעה גם על הטוב וגם על הלא טוב הזקוק לשיפור, יכולה במשהו לשנות את השנאה המכלה של אנשי תקשורת ופוליטיקאים לראש הממשלה, והגורמת להוצאת דיבה על המדינה? ספק רב ביותר! אבל, בדוח מדד הדמוקרטיה, התקשורת תופסת את המקום האחרון באימון הציבור. ניתן לנחש שהוא בעתיד רק ימשיך לרדת! זה באמת לא טוב לדמוקרטיה, אך כל האשמה היא בתקשורת עצמה.