"תשואת המניות בבורסת תל אביב בתקופה שלאחר הבחירות הקרובות צפויה להיות גבוהה יותר מאשר התשואה בתקופה המקבילה לפני הבחירות. "ניתן לצפות ברמת סבירות גבוהה מ-50% שאחרי מרס 2015 תשואת המניות תהיה גבוהה יותר ואילו תשואת האג"ח תהיה נמוכה יותר מאשר בתקופה שקדמה לבחירות מרס 2015" - כך עולה ממחקר מקיף ראשון מסוגו על מערכות הבחירות בישראל במשך 60 השנים האחרונות, שערך פרופ' יוסי יגיל, מומחה בינלאומי לשוק ההון וכיום דיקן ביה"ס למנהל עסקים במרכז האקדמי כרמל. בעבר שמש פרופ' יגיל דיקן הפקולטה לניהול באוניברסיטת חיפה.
אורך התקופה לפני ואחרי הבחירות נע בין חודש אחד לשלוש שנים. בדיקת התשואות נערכה עבור 17 מערכות בחירות על פני תקופה של כ-60 שנה, מ-1955 ועד 2013. מדד המניות ששימש לצורכי בדיקה זו הוא מדד המניות הכללי של בורסת תל אביב. התשואה שנמדדה היא התשואה הריאלית על מדד המניות שהיא התשואה הנומינלית בניכוי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן (קרי, בניכוי שיעור האינפלציה).
הממצא המרכזי שעלה במחקר זה הוא שעבור כל תקופה שנבדקה לפני ואחרי הבחירות (חודש, שלושה חודשים, חצי שנה, שנה ושלוש שנים), התשואה הממוצעת אחרי הבחירות נמצאה גבוהה יותר מאשר לפני הבחירות.
על-מנת לבדוק אם התשואה ביחס לבחירות גבוהה מהתשואה "הנורמלית" המתקבלת בתקופה של "עסקים כרגיל", חושבה גם תשואה "עודפת" המתקבלת על-ידי ניכוי התשואה הריאלית הממוצעת בבורסת ת"א על פני תקופה של 60 שנה מ-1955 עד 2015 מהתשואה הריאלית שנרשמה לכל אחת מהתקופות לפני ואחרי הבחירות. נמצא שהתשואה העודפת בכל תקופה שנבדקה אחרי הבחירות גבוהה יותר מאשר בתקופה המקבילה לה לפני הבחירות. נמצא שעבור חודש לפני ואחרי הבחירות, התשואה הריאלית העודפת במונחים שנתיים בממוצע על פני כל 17 מערכות הבחירות שנבחנו הייתה כדלקמן: עבור חודש: 0.7% לפני לעומת 5.6% אחרי; עבור רבע שנה לפני ואחרי התקבלה תשואה עודפת של 4.2% ו- 5.6%, בהתאמה; עבור חצי שנה לפני ואחרי התקבלה תשואה עודפת של 7.5% ו- 12.6%, בהתאמה; עבור שנה לפני ואחרי: 3.2%- ו- 11.3%; ועבור שלוש שנים לפני ואחרי, התשואה הייתה 1.0% לפני לעומת 2.8% אחרי. כדאי לציין שערכים אלו מייצגים את התשואה העודפת (מעבר "לנורמלית"). התשואה בפועל שנתקבלה גבוהה בכ-7 אחוזים מהתשואה העודפת עבור כל הערכים המצוינים לעיל.
יתרה מכך, על-מנת לבדוק אם התשואה לאחר הבחירות גבוהה גם במונחים דולרים, נוכתה תשואת המניות הנומינלית בשיעור השינוי בשער החליפין בין השקל לדולר ארה"ב (להלן התשואה הדולרית). נמצא שגם במונחים של תשואה דולרית, התשואה לאחר הבחירות גבוהה יותר מאשר התשואה הדולרית לפני הבחירות. פרופ' יגיל: "לבסוף בדקנו האם התשואה הגבוהה יותר שנמצאה לאחר הבחירות מתקיימת גם ביחס לתשואת שוקי מניות מחוץ לישראל. לצורך כך, ניכינו מהתשואה הריאלית בישראל לפני ואחרי הבחירות את התשואה בשוק המניות האמריקני שהוגדרה כתשואה על אחד ממדדי המניות הגדולים והבולטים בארה"ב-- מדד ה- S&P500המורכב מ-500 המניות של החברות הגדולות ביותר הנסחרות בשוק המניות האמריקני. לפער זה בין שני סוגי התשואות - הישראלי והאמריקני קראנו כאן תשואה עודפת זרה. בהתאם, נמצא שהתשואה העודפת הזרה לאחר הבחירות גבוהה יותר מאשר לפני הבחירות.
הממצא המרכזי על פני כל 17 מערכות הבחירות אשר נבחנו במחקר זה בין הכנסת ה -3 ב-1955 לכנסת ה- 19 ב-2013, הוא שבממוצע התשואה אחרי הבחירות גבוהה יותר מאשר התשואה לפני הבחירות. ממצא זה מתקיים עבור כל אחד מאורכי התקופה שנבדקו לפני ואחרי הבחירות - חודש, שלושה חודשים, חצי שנה, שנה ושלוש שנים, ועבור כל אחד מארבעת סוגי התשואה שנבדקו: התשואה הריאלית (בניכוי האינפלציה), התשואה העודפת (בניכוי התשואה הנורמלית הממוצעת על פני השנים), התשואה הדולרית (בניכוי השינוי בשער החליפין בין השקל לדולר), והתשואה העודפת הזרה (בניכוי תשואת שוק המניות האמריקני).
במחקר הנוכחי נבדקו לראשונה היבטים רבים של התנהגות תשואת המניות לפני ואחרי הבחירות בישראל. בנוסף לתשואת המניות, היבט נוסף הנבדק לראשונה כאן הוא התנהגות תשואת איגרות החוב (אג"ח) לפני ואחרי הבחירות. בהתאם למדד המניות הכללי, נלקח כאן מדד האג"ח הכללי הכולל גם אג"ח ממשלתי וגם אג"ח קונצרני. נתונים על מדד זה היו זמינים לנו החל מ 1990 ולכן ערכנו את הבדיקה עבור 8 מערכות בחירות על פני 21 שנים, מהכנסת ה- 13 שנבחרה ב-1992 ועד הכנסת ה- 19 שנבחרה ב-2013. חישבנו כאן שני סוגי תשואה: תשואה ריאלית (בניכוי האינפלציה), ותשואה עודפת (בניכוי תשואת האג"ח הריאלית הממוצעת על פני תקופת המדגם). גם כאן בחנו את השינוי בתשואה לפני ואחרי הבחירות עבור 5 תקופות: חודש, שלושה חודשים, חצי שנה, שנה ושלוש שנים לפני ואחרי הבחירות.
תשואת האג"ח הריאלית הממוצעת במונחים שנתיים על פני 8 מערכות הבחירות שנבחנו, עבור 5 התקופות שנבחנו היו כדלהלן: עבור חודש לפני ואחרי הבחירות התשואה במונחים שנתיים הייתה 7.5% לפני לעומת 0% אחרי, בהתאמה; עבור שלושה חודשים: % 9.6 ו-3.5% לפני ואחרי בהתאמה; חצי שנה:5.9% ו-6.0%; שנה:3.7% ו-5.6%; ושלוש שנים:3.8% ו-4.8%.
תוצאות אלו מצביעות על כך שבניגוד לתשואת המניות העולה לאחר הבחירות הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, תשואת האג"ח לעומת זאת יורדת רק בטווח הקצר לאחר הבחירות (חודש ורבע שנה). ירידה זו נמצאה לא רק ברמת הממוצע על פני מערכות הבחירות שנבחנו אלא גם נמצאה ברוב מערכות הבחירות שנבחנו. תוצאות דומות התקבלו גם עבור סוג התשואה השני שנבדק - התשואה העודפת; קרי, תשואת האג"ח הריאלית בניכוי תשואת האג"ח הממוצעת של הטווח הארוך.
פרופ' יגיל מציין שהממצאים במחקר זה ביחס להתנהגות תשואת המניות ותשואת האג"ח לפני ואחרי הבחירות, מצביעים על כך שתשואת המניות הממוצעת על פני מערכות הבחירות שנבחנו נמצאה גבוהה יותר אחרי הבחירות עבור טווחי תקופה הנעים בין חודש לשלוש שנים לפני ואחרי הבחירות. העלייה בתשואת המניות לאחר הבחירות נרשמה לא רק ברמת הממוצע אלא נמצאה גם ברוב מערכות הבחירות שנבחנו. תשואת האג"ח לעומת זאת נמצאה נמוכה יותר לאחר הבחירות רק בטווח הקצר של חודש ורבע שנה לא רק בממוצע על פני מערכות הבחירות שנבחנו אלא גם ברוב המערכות הללו.
מן הממצאים הללו ניתן להסיק שאם מערכת הבחירות הצפויה במרס 2015 תהיה בממוצע בעלת מאפיינים דומים לאלה במערכות הבחירות הקודמות, ניתן לצפות ברמת סבירות גבוהה מ-50% שאחרי מרס 2015 תשואת המניות תהיה גבוהה יותר ואילו תשואת האג"ח תהיה נמוכה יותר מאשר בתקופה שקדמה לבחירות מרס 2015. עם זאת, צפי זה עשוי שלא להתממש בין השאר בעקבות סביבת הריבית הקרובה לאפס כיום בארץ ובמדינות רבות בעולם, ובהינתן המידע על תופעת הבחירות-תשואות כפי שמשתקף כאן.