כחלק ממחקר רב-שנים על ילודה מוקדמת, החליטה קבוצת רופאים יפנים להרים את הכפפה בכל הקשור לחשיבה 'מקורית' בתחום, ופיתחה מכשיר דמוי רחם שתפקידו, ניחשתם נכון, להחליף פונקציונלית את תפקיד הרחם האנושי. לטענת הרופאים, המכשיר המהפכני יישא בתוכו את כל מה שהתינוק זקוק לו כדי להתפתח ולשרוד מחוץ לרחם האם.
מדוע עשו כך? המטרה המרכזית הייתה לטפל בבעיית הלידה המוקדמת, שמסכנת לא רק את העובר, כי אם גם את חייה של היולדת. לידה טרם זמנה מביאה לאוויר העולם עובר שאינו מוכן עדיין לשהייה מחוץ לרחם, מכיוון שהמערכות שלו אינן מפותחות דיין. התינוק מצוי בסיכון מיידי וגם בסיכון התפתחותי לטווח הארוך, וזו גם הסיבה שפגים רבים מפתחים מצוקות נשימתיות בחדרי הלידה.
לחשוב איך לעזור לתינוקות הללו, זה רעיון נפלא, מבורך ונצרך. אבל מכאן ועד להמצאת מכשיר שתפקידו להחליף את הרחם האנושי - בעיניי זה לא פחות חמור מאשר בניית מגדל בבל, בשעתו. "וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים", כתוב. עם בריאת העולם הייתה שפה אחת שכולם הבינו ודיברו. שפה אחת שלא היה כל עוררין עליה, כיוון שבני האדם לא הכירו משהו אחר. מתי התבלבלו השפות, וממילא גם הדעות והמעשים הנגזרים מהן? כשבני האדם ראו עצמם כחכמים לפחות כמו ה' יתברך בכבודו ובעצמו, אם לא יותר חלילה.
פרשני התורה ברובם גורסים כי החטא העיקרי שבו חטאו המשתתפים בבניית מגדל בבל הוא חטא הגאווה, או הגבול המפריד בין האדם לבוראו. התורה מצווה אותנו היהודים להידמות לעליון, שהרי נשמתנו היא חלק אלו-קה ממעל. אבל רגע... יש פה גם לקחים שצריכים להפיק, תובנות שצריכים להפנים, ולקחים שצריכים ללמוד.
ואיפה בורא העולם בכל זה?אין כל רע בלהידמות לה' במעשים מסוימים, אבל מעשים אחרים - נדמה שאין בהם אלא להראות לעולם כולו את כוחו ועוצם ידו של העושה אותם. כך בכל אופן הרגשתי אני, כשקראתי על המצאת הרחם המלאכותי. מה, אתם לא לומדים לקח מסיפור המבול? יש להידמות לה', ויש להידמות לחיקוי זול. זה דבר אחד כשהניסיון הזה מופיע אצל הגויים, אבל היכן אנחנו? שאלה טובה.
היכן הלב שלנו נמצא, מה הוא מרגיש כשהוא קורא דברים מעין אלו? אומנם כתוב 'חוכמה בגויים תאמין', אבל עד היכן? האם כל חוכמה שלהם ראויה לאמונה ולאמון שלנו? אז מה אם הם הצליחו "לגדל" בדרך זו עובר של עז?
איפה הקב"ה בכל הסיפור הזה, ולמה לא לתת לו לעשות את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב בבריאה שלו? הרי אם היה צורך ברחם מלאכותי, הוא היה מגלה את האופציה הזו בתורתו - היא חוברת ההדרכה הנכונה לחיים טובים ומאושרים בעולם הזה. כואב לשמוע על עוברים שנולדים מוקדם מכפי זמנם, אבל היום הטכנולוגיה הרבה יותר מתקדמת מבעבר ויש לה דרך להתמודד עם זה בצורות אחרות.
הרחם לא רק מקיים בתוכו חיים חדשים, הוא גם מושך עליהם רחמים, את רחמי ה'. מי שברא את הרחם הלא הקדים לפעולה זו רחמים רבים, הן על האישה ההרה והן על העובר הגדל בתוכה, לא ככה?
איני יכולה שלא לחשוב ולשנן לעצמי ברגעים אלו את הפסוק "ברוך שלא עשני כגויי הארצות, ולא שמני כמשפחות האדמה". מה זה כמשפחות האדמה? כל אותם אנשים שרעיונותיהם ומעשיהם זהים - מתאגדים לכעין 'משפחה' אחת גדולה. ומה זה 'האדמה'? אלו אותם אנשים שנדמה להם שהם יכולים להידמות לה' בהכל. נדמה להם, שהם יכולים לברוא יש מאין. אולם אנחנו היהודים - משפחה אחרת לגמרי על פני הארץ - כבר יודעים: "אילו ידעתיו - הייתיו". אם הייתי יודעת את כל הסודות והרזים שעמם ברא הקב"ה את הבריאה המופלאה הזו, אם הייתי יודעת איזו מחשבה השקיע בכל דבר ודבר, אם הייתי יודעת כמה אהבה ואכפתיות, כמה תפילה, רצון טוב וראייה למרחוק הוא שם בכל 'ציור' ו'ציור' שלו, אז חס וחלילה - יכולתי כבר מזמן להיות הוא.