רוב המנתחים הפלסטיים במדינת ישראל מודעים לתופעה ורובם גם מפעילים שיקול דעת ומחשבה רבה, טרם ינתחו מתבגר מתחת לגיל 18 שנה.
הוראות ה-ASPS, שהוא ארגון הגג של המנתחים הפלסטיים בארה"ב, מחייב את המנתחים הפלסטים להיות מאוד זהירים ולהפעיל שיקול דעת מירבי כאשר פונה אליהם מתבגר בבקשה לניתוח קוסמטי וגילו פחות מ-18 שנה.
לדוגמא, לגבי הגדלות שדיים, ההמלצה היא לנתח רק במקרים שיש הוראה לשחזור. אך מהו שחזור? כאן יש לא מעט מקום לפרשנות ושאלות מעשיות רבות שעולות בלא מענה חד-משמעי.
אין מדובר חלילה על מצב לאחר כריתת שד, זאת לא רואים בקרב נערות. עולות שאלות דוגמת, האם תיקון אסימטריה של שדיים תחשב פעולה שחזורית?
ומהי אסימטריה? שד אחד נורמלי נניח והשד השני מחצית ממנו? ואולי מצבים קלים מאוד, מזעריים בהם האסימטריה נקבעת בעיני מתבונן זה או אחר? האם נניח, יש הבדלים בגובה של קפל השד או הבדל מסויים בקוטר העטרות או כאשר פטמה היא במנח שקוע, האם ניתוח הוא בגדר של שחזור? ומה עם נערה בת 16, שיש לה שדיים קטנים ביותר, ניצנים? האם בניית שדיים עם סיליקון תחשב כפעולה שחזורית או קוסמטית גרידא? וכמה קטן זה קטן וכמה נורמלי זה נורמלי? יש הרבה שאלות ולא תמיד ניתן לתת תשובות חד-משמעיות.
ולכן, למרות שבקרב מנתחים פלסטיים, גיל של 17-16 נחשב כגיל סביר לניתוחים קוסמטיים, כל החלטה לגבי ניתוח קוסמטי, מכל סוג שהוא, חייבת להיות פרטנית, עם מחשבה תחילה, לא חפוזה, לא לאחר פגישה בודדת ולעתים מלווה בחוות דעת מקצועית של פסיכולוג. ובאם ההחלטה שלילית, על המנתח להגיד בפשטות רבה כי עדיין זה לא הזמן לניתוח וכי יש להמתין.
ניתן לסכם שהצלחה של ניתוח בקרב הנוער והמתבגרים היא פונקציה של הזמן אותו מוכן הרופא להקדיש לנער או לנערה בטרם יחליט על ניתוח. לכן המפריד בין הצלחה לכישלון טוטלי, ברובו, בידי המנתח.