שינויים בגוון העור יכולים לנוע על שתי קצוות:
היפרפיגמנטציה - עודף של פיגמנט:
1. שיזוף: חשיפה לאור אולטרה סגול גורמת למלנוציטים להפריש כמות גדולה של מלנין בכדי להגן על החומר הגנטי הקיים בתאים. חשיפות חוזרות לקרני השמש עלולות לגרום בהמשך לסרטן העור.
2. מקולות (נמשים): הם תוצאה על עודף מלנין שהצטבר באזור מסוים. המקולות הולכות וגדלות בעקבות החשיפה לשמש ובדרך-כלל יופיעו באזורים החשופים.
3. סינייל-לנטיגו: כתמי הגיל הנקראים גם כתמי כבד. אלה הם כתמים היפרפיגמנטריים גדולים הנוצרים כתוצאה מהצטברות מלנין באותם אזורים. ככל שחשופים יותר לשמש, הם גדלים ומתרבים. הם אופיינים לגילאים 60-50 ומופיעים בעיקר באזור הידיים והפנים.
4. כלואזמה/מלסמה: זוהי היפרפיגמנטציה האופיינית לנשים הרות ולנשים הנוטלות גלולות למניעת הריון (מופיעה בצורת פרפר) ונראה שמדובר ברמות גבוהות של אסטרוגן בדם הגורמות לרגישות יתר שתתבטא ביצירת כתמים.
5. נבוסים (נקודות חן): מהווים אינדיקציה לעודף והצטברות של מלנוציטים. נקודות חן אשר גדלות, משנות צבע, גבולותיהן אינן ברורים, מדממות או מגרדות מחייבות ביקורת של רופא עור.
6. סוג פחות שכיח של כתמי עור הוא השומה על שם בקר - Beckers Nevues, והסיבה להופעתו היא תורשתית. זהו כתם חום מלווה בשיעור המופיע אצל כ-0.5% מהגברים הצעירים בגיל ההתבגרות, בעיקר על הכתפיים, על קדמת החזה או על השכמות.
היפופיגמנטציה - חוסר בפיגמנט:
1. לוקודרמה: זוהי היפופיגמנטציה הנגרמת כתוצאה מבעיה ביצור מלנין, זאת בעקבות חוסר תזונתי בוויטמינים או כתוצאה ממחלה זיהומית.
2. ויטיליגו: מחלה בה נמצאים נוגדנים הפועלים על המלנוציטים, ולכן הנגעים יופיעו כנטולי פיגמנט. הנגעים הללו מופיעים בדרך-כלל על הפנים, הזרועות, מפשעות, עכוז, בירכיים ובתי שחי. הם מופיעים כנגעים קטנים שעם הזמן הולכים וגדלים לרבדים שלמים.
3. לבקנות: זוהי מחלה תורשתית בה יש חוסר באנזים המייצר מלנין.
4. היפופיגמנטציה שלאחר דלקת: לאחר הבראת העור מחתך כלשהו, או מתהליך דלקתי נוצר רובד חסר פגמנט, המהווה למעשה צלקת הנבדלת מהעור עקב שינויי מקרם והיווצרות גוון עור שונה (חסר פיגמנט).