"רודף" - מילה שמשמעותה ההלכתית ברורה וידועה. מול הרודף אין מקום לגילויי רחמים, מולו אין צד של חסד, הוא מהווה סכנה שאותה יש לחסל מיד. "התקשורת" - כך אמרו גדולי ישראל - "הופכת ותופסת את מקומה תחת השם רודף, היא נטלה נשמות רבות כל כך מעם ישראל שחובה עלינו לערוף את ראשה (השלילי) ומהר".
הכרזה זו היוותה את יריית הפתיחה במלחמה החזיתית שהוכרזה נגד תחלואי התקשורת. זו היתה תחילת התהליך הגדול שבו הציבור החרדי מעניק לתקשורת, על כל גווניה, את מקומה הראוי לה: תקשורת נטו, כזו שאנו משתמשים בה ולא היא בנו, כלי שימושי שכל מטרתו לסייע ולעזור ולא לפתות, להרוס ולקלקל.
גורם מרכזי בחיינו
מי זוכר? אך לפני שנתיים ושלוש סברו מרבית האנשים כי אכן, על אכילת בשר עוף אנו נזקקים לכשרות מהודרת, כך גם בכל מוצרי המזון עלינו להשמר, אפילו את חובת הזהירות מפני תולעים בחסה או בדגים הבינו כולם. על קו טלפון? איש לא העלה על דעתו שאמצעי וירטואלי זה יגזול מאיתנו משאבים כה רבים לשם הפנמת הרעיון שגם הוא זקוק ל'הכשר', או ל'אישור' אם נשתמש בטרמינולוגיה שעל דיוקה הורו גדולי ישראל.
"עצור! לכמה קווי תקשורת אתה מחובר?" היתה השאלה שנשאלה במהלכו של כינוס מחנכים שבו נכחנו, כל אחד מהנוכחים היסס לרגע וההבנה הגיעה: התקשורת הפכה לגורם מרכזי בחיינו, לכזו שאיננו מסוגלים בלעדיה.
אם אצל מבוגרים עוד ניתן היה לדמיין(!) שהמצב אינו נורא, הרי שאצל הצעירים החל הנגע להתפשט במהירות מחליאה. "שנות דור" וירטואליות חלפו ביעף מאז אותם מכשירים אימתניים ("בלוקים", "בננות" או שאר כינויים שהודבקו להם) של ימי ראשית הסלולר בארצנו, הימים שבהם גם על שיחה נכנסת שלמו טבין ותקילין, וכבר מסתתר לו בכיס כל נער מכשיר מהסוג שבעבר היה מונח אחר כבוד מפוקפק במרכז סלוני בתיהם של אנשים שאינם נמנים על קהל יראי ה'. המכשיר הגדול שעבורו היו מחשיכים את הבית (תרתי משמע) הפך לזמין במיוחד, כזה שבפינה נסתרת אפשר להתחבר אליו ו"ליהנות" מכל העולמות - רק לא אלה הרוחניים שעליהם התחנכו ילדינו.
"רבים היו חללי התקשורת מחללי כל המזיקים שהכרנו עד כה", התבטאו גדולי ישראל שאליהם הגיעו הסיפורים. הם ראו ופכרו ידיהם בדאגה, כיצד עוצרים את הסחף?
כשר ונקי
ומנגד: "איננו מעוניינים בסגירות", היה המוטו המרכזי בדברי שר התקשורת, ר' אריאל אטיאס, בשיחתו עם "יום ליום" בהקשר לכל נושא התקשורת. "מרבותינו שליט"א קיבלנו את ההנחיה שלפיה הטכנולוגיה כשלעצמה אינה מפחידה אותנו, ברצוננו רק להגיע למצב שבו היא תתאים לאורח חיינו, לחינוך שלנו ולטוהר המחשבה של ילדינו, ככזו נשמח להשתמש בה ולהיעזר בה להקלה על חיינו. אם היא אינה כזו? כאשר ניתן להתאימה, ליטול ממנה את הטוב ולהשליך את הפסולת, נשמח לעשות זאת תחת השגחת גדולי ומאורי דורנו שליט"א".
לראשונה שמענו זאת מפיו בעת אירוע ההשקה שאותו ערכה חברת בזק, לקו הכשר שקיבל את השם "קו ונקי". בשיחה המורחבת שערכנו עמו הוא שב והרחיב את הדברים.
אין זה סוד ששוק התקשורת הישראלי מצוי כעת על אחת מפרשיות הדרכים הגדולות שלו, בזק, שאך זה עתה הופרטה לאחר שנות מונופול ארוכות ומדושנות, מוצאת עצמה בקרב איתנים אל מול ענקי תקשורת אחרים.
הקרב הזה, כמו כל קרב הנערך על לב הצרכנים, עושה רק טוב ליהודים. והפעם כשאומרים יהודים מתכוונים ליהודים - אותם שיהדותם באה לידי ביטוי באורחות חייהם.
במהלך מתוקשר היטב עשתה בזק צעד שלבטח ייחקק פעמיים בספרי ההיסטוריה בישראל - הן בספרי ההיסטוריה של התקשורת במדינה, והן בספרי תולדות היחסים שבין הציבור החרדי לבין החברות הכלכליות בארץ.
בזק, כענקית התקשורת הגדולה בישראל, עשתה צעד הראוי לכל שבח ובנתה עבור הציבור החרדי - בעיקר אך לא רק - את הטכנולוגיה המאפשרת לכל מי שרק יחפוץ בכך להפוך את קו הטלפון שלו לגלאט כשר "בהשגחת" "ועדת הרבנים לענייני תקשורת" שנוסדה בידי מרנן ורבנן עיני ומאורי האומה אשר מסרו בידיהם את כתב השליחות הגדול הזה, כתב השליחות של הצלת נפשות.
צעד זה הוא המשך ישיר לכמה וכמה יוזמות דומות בתחום התקשורת הכשרה שבלכתחילה או אף בדיעבד.
מהנייד לנייח
קצת היסטוריה: זר לא יבין זאת, אך המציאות היא שדווקא ההתפתחות הטכנולוגית המרשימה, והכל כך מהירה של התקשורת בשנים האחרונות, היא שהביאה לפחד הגדול מהשפעתה, פחד האחוז היטב בקרקע המציאות שאותה פוגש כל מי שעיניים לו.
כבר לפני עשור ויותר התקיימו מערכות רבות עוצמה למול האיומים, מספרי טלפונים שחיברו בין בתי ישראל אל המחוזות האפלים ביותר היוו את אות הפתיחה הגדול, עסקנים נמרצים כדוגמת הרה"ג רבי ישראל ניאזוף זצ"ל (שנפטר לאחרונה בלונדון) נרתמו למאבק, הגישו בג"צים והשיבו על אחרים. אז זה 'נשמע' רחוק משהו, קשור רק לבתים מסוימים שבהם נתגלה הנגע, הקונצנזוס לא ממש הרגיש זאת בעצמות.
כמה שמחה היתה עם התקבל הידיעה שאכן בית המשפט בארץ הכיר באשמתם של עורכי העיתונים על פרסום תכנים ומספרי טלפונים בלתי ראויים. היו שהגדירו זאת בדימוי שלפיו כאשר ברצונך לדעת מהו גובהו של עצם מסוים, עליך לבדוק מהי הנקודה הנמוכה ביותר שלו, בפסיקה זו עסק בית המשפט בנושא הנמוך ביותר שניתן להעלותו על הדעת בארץ וקבע כי, לפחות באופן חוקי ורשמי, במדינת ישראל אמורה הנקודה הנמוכה להיות גבוהה מעט יותר מזו שהיתה עד היום, מה שאומר שמצבה הכללי של המדינה גבוה בכמה סנטימטרים יותר מזה שלפני החלטתם. היה זה מאבק שנועד בעיקר כלפי חוץ, על תדמיתה של המדינה. המאבק פנימה רק החל באותם ימים.
קומה כשרה
לפני כשש שנים החלה המערכה על נושא הסלולאריים, שירותי התוכן שבתוכם היו חלקה הראשון. לפני כחמש שנים היתה חברת פלאפון החלוצה שיצאה במהלך מהפכני בתחום הסלולאר, מהלך שבא לקראת הציבור החרדי ואיפשר לו להיות חלק בלתי נפרד מציבור מחזיקי המכשירים הסלולאריים מבלי לוותר על ערכיו.
חברת פלאפון השיקה קומה שלמה של מספרים שהוכשרה לצורך העניין. המחשבה שעמדה מאחורי הרעיון הייתה כי ניתן יהיה לזהות אדם המחזיק בידו מספר כשר ולשייך אותו לציבור האנשים החרדים לדבר ה'. לכל עניין וצורך. 'אמור לי מה מספרך, ואומר לך מי אתה", היה בסיס הרעיון, שדרך אגב, נהגה בידי ר' יגאל רווח, מפרסום 'אפיקים'.
המספרים בקומה הכשרה נחסמו לגלישה בתכנים לא ראויים. כמו כן, המספרים הוגדרו כ'שומרי שבת'. בשלב הזה ניתן היה להשתייך אל המסלול מכל סוגי הפלאפונים וניתן היה להתחבר לשירותי תוכן מיוחדים, שהותאמו לציבור החרדי. זה לא הספיק. עם ההתפתחות הטכנולוגית המשיכו הנזקים לצוץ בכל בית, והמערכה עברה לשלבים הבאים.
לפני כשלוש שנים הוקמה ועדת הרבנים לענייני תקשורת, והיא זו שעמדה מול חברות הסלולר במאבק הגדול שהרבה מאוד כסף הסתתר מאחוריו. כשהגיעו המכשירים הכשרים הראשונים נרתמו כל הכוחות כולם להצלחתם בשטח. בזו אחר זו הבינו חברות הסלולר את שהבינו פלאפון ולאחריה מירס, והנה היום יש בידי מרבית הציבור החרדי מכשירים כשרים.