|
הכותבים הינם שותפים במשרד דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי - עורכי דין ונוטריון, המתמחה במשפט מסחרי ומיסויי.
|
|
|
תאריך:
|
07/07/2008
|
|
|
עודכן:
|
07/07/2008
|
|
1 |
|
|
החוק המסדיר את מזונות הילדים במדינת ישראל, מפנה אל הדין האישי. דין אישי של יהודים, הוא הדין העברי. במדינת ישראל חיים מאות אלפי יוצאי מדינות חבר העמים, אשר נחשבים ליהודים על פי החוק האזרחי, והם אינם כאלו על פי הלכה. במקרה או שלא במקרה, רוב המתגרשים במדינת ישראל מזוהים עם קבוצה זו. מכל מקום, החלת הדין האישי של יהודים על מי שאינם יהודים להלכה, היא דבר הפסול מעיקרו, ומן הראוי שתבוא על כך תגובה ציבורית. עם כל הכבוד, אין לסמוך על בתי המשפט למשפחה, דומה הדבר למסירת צלוחית השמנת לידיו של החתול. זאת ועוד, הדין האישי העברי מחייב בעל במזונות אשתו בתנאי שאין לה הכנסות מכל מקור אחר (מעשה ידיה במזונותיה). לא מזונותיה בלבד אלא כל הוצאותיה האחרות כולן מוטלות על צוארו של בעלה. משכך, החלק היחסי שלה במזונות הילדים, אף הוא מוטל על הבעל, הוא האב. משהתגרשה אשה, אין בעלה חייב במזונותיה, וממילא הוא אינו חייב בחלק שלה במזונות הילדים. קיימת אסכולה אחרת, והיא אינה המובילה, ולפיה מזונות הילדים מנותקים לחלוטין ממזונות האשה החלים על הבעל. מדינת ישראל אימצה את האסכולה הלא מובילה מטעמים פופליסטיים, ומעמד האשה, ואפליה מתקנת. לממסד הישראלי הפוליטי והמשפטי(גם הוא פוליטי) נוח מאד להשליך את חמתם של האבות הגרושים אל מפתנה של ההלכה היהודית. הממסד את עורו הציל ואפשר להתייצב לבחירות. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
י.ה. |
|
|
|
|
|
ההלכה קובעת בפירוש: "מזונות לפי צרכיו". כלומר, צרכי מחיה של ילד ממוצע בן גילו. מנגד, הפסיקה קובעת שמזונות ילדים הם פונקציה של כושר השתכרות האב. אב שכושר ההשתכרות שלו גבוה יותר, הילדים שלו גומרים שתי צלחות דיסה במקום אחת. אתם הבנתם זה?. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
נועם ש. |
|
|
|
|
|
חוק המזונות נחקק במדינת ישראל בשנת 1959, באותה תקופה גם החוק האנגלי חייב אבות לבדם במזונות ילדיהם. חוק הפרשנות במדינת ישראל אינו קובע מהו דין אישי, ובכל מקרה החוק אינו מזדהה עם הפרשנות הפסיקתית. בתי המשפט במדינת ישראל אוהבים את הדין העברי כמו שדיג אוהב דגים, רק אם הם משרתים אותו, ורק לשימושים מניפולטיביים. לו הדין העברי היה מחייב נשים במזונות ילדים, הרי ללא ספק שהיה מתפרש בעיני כבודם כמו חוק החמץ, למשל. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
רברב |
|
|
2 |
|
|
מאמר מיותר, ללא מבנה מסודר, ללא תובנה בסיסית. רצונם של הכותבים להראות נוכחות בשטח ותו לא. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מגוחך |
|
|
3 |
|
|
במילים אחרות, מה זה משנה לנו אם האב (יהודי או לא) יחוייב במזונות ילדיו משום הדין האישי (הצודק או לא), או משום החוק האזרחי במדינה (נניח הנאורה), או משום מגילת האו"מ (או אמנה לזכויות הילד), או סתם משום הרגש ההומני האוניוורסלי של בן אנוש שמרחם על צאצאיו ו/או דואג ודאי לטובת יורשיו?
הרי ממילא אין חולקין בימינו על הלכת השיתוף בין בני זוג (שאף התגבשה ב1973 לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג), וכשם שבני הזוג שותפים לפירות והרווחים של השותפות, כך הם גם שותפים בוודאי (במידה חלקית לפחות) לחובות הנצברים של השותפות (דהיינו המזונות של הקטינים)! אין חולקין על זה!
העיקרון הנ"ל מנוסח בשעה טובה (בסעיף 7) בהצעת החוק המשולב למשמורת ומזונות ילדים ממלכתי בישראל (וגם באיחור של 60 שנה - עדיף מאשר אף פעם) - לפרטים נוספים על הפתרון האפשרי המוצע ראה הצעת חוק המשמורת ומזונות ילדים המשולב גרסה 18.7.42, בקומונה 26066 או 25908 תפוז!
ולנוחיות הקוראים הסעיף מובא להלן:-
סעיף 7: מזונות ילדים קטינים
7א') הלכת השיתוף בין בני זוג תחול תמיד על מזונות ילדיהם המשותפים, כך שאדם לרבות אישה יהי חייב בחלק סביר ממזונות ילדיו הקטינים בין אם נתחייב בכך למפרע משום הדין האישי ובין אם לאו, וכן אף אם טרם חוייב במזונות כלשהם מכוח כל דין שנהוג עד כה בישראל לתיקון דיני משפחה – מזונות.
7ב') לכן דין אחד הוא לכל האזרח בישראל כי מזונות ילדים קטינים יסוכמו לפי אומדן צרכיהם הבסיסיים, אך זאת בניכוי שליש מהוצאות דיור הילדים אצל שני ההורים בגין ירידת רמת החיים עקב גירושין; ומכאן כל הורה ישא בשליש לפחות מסך כל מזונות ילדיו, ובשליש הנותר ישותפו הורים לפי כושר השתכרותם; מאידך במשפחות של 4 ילדים ויותר ישא כל הורה במזונותיו של ילד אחד, וביתרת המזונות ישאו שני בני הזוג במשותף לפי כושר השתכרותם, לדוגמה במשפחה של 5 ילדים ישא כל הורה ב 20% לפחות מסך הכול של מזונות ילדיו, וביתרת ה 60% מזונות ישאו שני בני הזוג במשותף כאמור לפי כושר השתכרותם;
(הערה:-אך במקרה של ריבוי נשים לגבר אחד, יחולו כל מזונותיהם של ילדים כולל דיור על הגבר לבדו).
7ג') בהעדר נתונים פרטניים על הוצאות המשפחה בעבר, יתבסס אומדן צרכי הילד הבסיסיים על נתוני לשכות הסטטיסטיקה הממשלתיות, וכושר השתכרותם של הורים ייגזר מסדר הגודל של שכר המינימום במשק; כמו כן הורה שמקבל לידיו מזונות ילדים ימסור הצהרה כי ינוצלו לצורכי הילדים ורווחתם בלבד.
7ד') בנוסף יגולם חלקו היחסי של משמורן השבת לגבי תשומת זמנו וכספו למזון ודיור עבור ילדיו בעת שהייתם אצלו; כמו כן, יפוצה משמורן השבת על חלקו המועט במשמורת, בכך שיוכל לקחת על עצמו את כל מטלת הביגוד והנעלה של הילדים, ותמורתם תקוזז בהתאם מחלקו במזונות.
7ה') לעניין מזונות בלבד, הורה שמסרב לבדיקת רקמות בילדיו פוטר בכך כליל את בן זוגו לשעבר מכל חובת מזונות עבור ילדיהם שאמורים להיות משותפים.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
gamishon |
|
|
|
|
|
עקרון השיתוף צריך שיוחל גם על מזונות ילדים. בנקודה זו ורק בנקודה זו אני מסכים. ילדים הם נכס, ואין לנו נכס גדול מהילדים שלנו. טיפול שורש בסוגיית מזונות ילדים מחייב קביעת "שווי שימוש". כלומר, יש להגדיר בחוק ו/או בתקנות מהם צרכיו הסבירים של ילד בכל גיל נתון, בטווח גילים אשר אינו מאפשר לילד להשתכר לפרנסתו. לעניין זה, דין אחד לילדים שהוריהם נפרדו, וילדים שהוריהם מחזיקים משק בית משותף. באותם צרכים סבירים יחוייבו שני ההורים ביחד ולחוד. במצב שאין להורים, ובאמת אין להם, אזי הביטוח לאומי ישלים את החסר. חוק עבודת נוער מתיר לנערים מגיל 15 להשתכר לפרנסתם, ולא יעלה על הדעת שנערים אלו יטילו את עולם על צוארו של אביהם ואף ישלחו אותו לבית סוהר, שעה שהם עצמם מבלים את זמנם בפאבים או במועדוני לילה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חיימקה |
|
|
|
|
|
נראה לי מספיק בהחלט שהסכמת לעיקרון השיתוף בנטל המזונות בין בני זוג, ולא צריך כרגע מעבר לזה!!
העיקרון הנ"ל מנוסח כאמור (בסעיף7) בהצעת החוק המשולב למשמורת ומזונות ילדים ממלכתי בישראל!
אז האם תסכים לסעיף7בחוק המוצע? ראה בתגובתי מס'3 לעיל, או בקומונה 26066 או 25908 של תפוז (גרסה 18.7.42).
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
gamishon |
|
|
|
|
|
החוק המוצע שמופיע במלואו כאמור בגרסתו 18.7.42 עם דברי הסבר בקומונה 26066 או 25908 של תפוז, הוא משולב למשמורת ילדים ומזונותיהם (אך טרם חוקק בכנסת, והוא חסר למעשה מזה 60 שנה בספר החוקים של מדינת ישראל)! החוק המוצע קובע שבמידה ששני ההורים נמצאו כשירים (ליטול משמורת על ילדיהם לפי חוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות), הרי בחוק המוצע החדש עומדת לרשות השופטים מעין מחסנית של כ-5 פתרונות בדוקים ושיוויוניים של משמורת משותפת, ורק במידה ששום פתרון לא יתאים למקרה הנדון אזי יקבע השופט הסדרי ראיה במקום משמורת - עד כאן לגבי המשמורת.
ובכן כל מה שהמליצה ועדת שניט במשרד המשפטים במסקנות הביניים לאחרונה בדבר ביטול חזקת הגיל הרך, מתייחס רק לשינוי (או לא) של סעיף 25 בחוק הכשרות המשפטית הנ"ל, לאמור: [אם אין הסכמת הורים על המשמורת אזי יכריע ביהמש"ט לפי טובת הקטינים ובלבד שילד עד גיל 6 יהיה במשמורת אמו]!
אגב אני בעד פשרה שלא לבטל את חזקת הגיל הרך לחלוטין, אלא לצמצמה ל3 שנים עקב שינוי הטבעים!
חוק הכשרות המשפטית הנ"ל בכללו עוסק בכשירות ההורים לטיפול בילדיהם (נטילת המשמורת עליהם)!
למעשה סעיף 25 בחוק זה (שטרם השתנה) קובע אי-כשירות (זמנית) של האב עד שילדיו יגיעו לגיל שש!
אך הכנסת ריבונית לחוקק את מה שראוי לה לחוקק, ואין לה שום חובה להתחשב או לא בהמלצות כלשהם של ועדות שניט (למשמורת) או שיפמן (מזונות) שהן ועדות שהוקמו ע"ח משרד המשפטים ורק על דעתו!
הלכך, החוק המוצע המשולב למשמורת ולמזונות דופק את שני הציפורים (שניט ושיפמן) יחד במכה אחת!
מחד, אין סתירה בחוק המוצע להמלצות ועדת שניט שפורסמו עד כה (ביטול או לפחות צמצום של חזקת הגיל הרך, וכן העדפת משמורת משותפת ככל שזה ניתן ליישום על כל פתרון אחר), ומאידך עוקפים פשוט את החבר'ה הסנילים של שיפמן כי סעיף 7 (מזונות ילדים) בחוק המוצע לא נזקק בכלל לשאלה מה מקור החיוב לאיש ו/או לאישה במזונות ילדיהם (אלא נסמך ישר על הלכת השיתוף כדי לחלק את הנטל ביניהם).
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
gamishon |
|
|
|
|
|
לא ברור מדבריך באם זוהי הצעת חוק הגיל הרך החדש או הצעתכם מתפוז? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
א מ רול |
|
|
|
|
|
ועדת שיפמן יושבת על המדוכה, חבריה מסוכסים זה עם זה. בסופו של דבר, ההר יוליד עכבר. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חוק צחוק |
|
|
|
|
|
הכנסת ריבונית לחוקק את מה שראוי לה לחוקק, ואין לה שום חובה להתחשב או לא בהמלצות כלשהם של ועדות שניט (למשמורת) או שיפמן (מזונות) שהן ועדות שהוקמו ע"ח משרד המשפטים ורק על דעתו!
הלכך החוק המוצע אשר הוא משולב למשמורת ילדים ומזונותיהם (שמופיע במלואו בגרסתו 18.7.42 עם דברי הסבר בקומונה 26066 או 25908 של תפוז) דופק את שני הציפורים (שניט ושיפמן) במכה אחת!
מחד, אין סתירה בחוק המוצע להמלצות ועדת שניט שפורסמו עד כה (ביטול או לפחות צמצום של חזקת הגיל הרך, וכן העדפת משמורת משותפת ככל שזה ניתן ליישום על כל פתרון אחר), ומאידך עוקפים פשוט את החבר'ה הסנילים של שיפמן כי סעיף 7 (מזונות ילדים) בחוק המוצע לא נזקק בכלל לשאלה מה מקור החיוב לאיש ו/או לאישה במזונות ילדיהם (אלא נסמך ישר על הלכת השיתוף כדי לחלק את הנטל ביניהם).
במילים אחרות, מה זה משנה לנו אם האב (יהודי או לא) יחוייב במזונות ילדיו משום הדין האישי (הצודק או לא), או משום החוק האזרחי במדינה (נניח הנאורה), או משום מגילת האו"מ (או אמנה לזכויות הילד), או סתם משום הרגש ההומני האוניוורסלי של בן אנוש שמרחם על צאצאיו ו/או דואג ודאי לטובת יורשיו?
הרי ממילא אין חולקין בימינו על הלכת השיתוף בין בני זוג (שאף התגבשה ב1973 לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג), וכשם שבני הזוג שותפים לפירות והרווחים של השותפות, כך הם גם שותפים בוודאי (במידה חלקית לפחות) לחובות הנצברים של השותפות (דהיינו המזונות של הקטינים)! אין חולקין על זה!
העיקרון הנ"ל מנוסח כאמור (בסעיף7) בהצעת החוק המשולב למשמורת ומזונות ילדים ממלכתי בישראל!
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
gamishon |
|
|
|
|
|
כל מה שהמליצה ועדת שניט (במשרד המשפטים) במסקנות הביניים שלה בדבר ביטול חזקת הגיל הרך, מתייחס לשינוי (או לא) של סעיף 25 בחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות, לאמור: (אם אין הסכמת הורים על המשמורת אזי יכריע ביהמש"ט לפי טובת הקטינים ובלבד שילד עד גיל 6 יהיה במשמורת אמו)!
אגב אני בעד פשרה שלא לבטל את חזקת הגיל הרך לחלוטין, אלא לצמצמה ל3 שנים עקב שינוי הטבעים!
חוק הכשרות המשפטית הנ"ל בכללו עוסק בכשירות ההורים לטיפול בילדיהם (נטילת המשמורת עליהם)!
למעשה סעיף 25 בחוק זה (שטרם השתנה) קובע אי-כשירות (זמנית) של האב עד שילדיו יגיעו לגיל שש!
אין לזה קשר כמעט עם החוק המוצע שלנו (שמופיע במלואו כאמור בגרסתו 18.7.42 עם דברי הסבר בקומונה 26066 או 25908 של תפוז), אשר הוא משולב למשמורת ילדים ומזונותיהם (אך טרם חוקק בכנסת, והוא חסר למעשה מזה 60 שנה בספר החוקים של מדינת ישראל)! החוק המוצע קובע שבמידה ששני ההורים נמצאו כשירים (ליטול משמורת על ילדיהם לפי חוק הכשרות המשפטית הנ"ל), הרי בחוק המוצע שלנו עומדת לרשות השופטים מעין מחסנית של כחמישה פתרונות בדוקים ושיוויוניים של משמורת משותפת, ורק במידה ששום פתרון לא יתאים למקרה המסוים אזי יקבע השופט הסדרי ראיה במקום משמורת, וכן חובת מזונות קטינים לאור חזקת השיתוף בין בני זוג.
הפתרונות הנ"ל (של משמורת משותפת בחוק המוצע) ניתנים לכתחילה ליישום לגבי ילדים מגיל אפס, אך זאת למעט הפתרון המסוים של "משמורת משותפת ושווה" (סעיף 8 בחוק המוצע) שלא ניתן ליישום כל עוד הילד כפוף לחזקת הגיל הרך.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
gamishon |
|
|
4 |
|
|
מענין שתמיד מסתכלים מה הגרוש מרוויח. מה קורה אם משכורת הגרושה עולה פלאים ?האם גם אז ירוצו הנשים במטרה להפחית את דמי המזונות ?! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אקליפטוס |
|
|
5 |
|
|
קיים קונצנזוס מוחלט היום בין כל הגורמים, לאמור כי יש להוציא ילדים לחלוטין ממאבקי גירושין בכלל; דהיינו יש להפריד בין משמורת הילדים ומזונותיהם אשר ראויים להתנהל מחד לפי חוק המשמורת הממלכתי המקיף המוצע להלן, לבין הסכסוך הממוני בין בני זוג מאידך שימשיך להתנהל כדרכו בכוחניות -כל עוד נחלקים ביה"ד הרבני ובית המשפט האזרחי בפרשנותם לגבי חוק יחסי ממון בין בני זוג.
יתר על כן המחוקק בחוק המוצע יוצר הפרדה מלאה בין קביעת כשירות ההורים תחילה (לפי חוק הכשרות ואפוטרופסות הקיים) מחד, לבין קביעת שיטת המשמורת המשותפת על פי קריטריונים הכתובים ושפיטים אשר יפורטו בחוק זה הנדון שהוא משולב למשמורת וכן למזונות הילדים; החוק הנדון המשולב יהיה על טהרת הממלכתיות, כך שיתקבלו בעת יישומו אותן תוצאות הן מבית משפט אזרחי והן מביה"ד הרבני; וזהו הישג אדיר מבחינת איכות הממשל, כי טובת הילד חד היא ללא תלות באידיולוגיה של השופט או דיין!
וכי מהי אמת? בפשטות הן השיטה הקיימת מושחתת עד היסוד (שמא ע"מ לפרנס את תעשיית הגירושין?)!
עצם העובדה שיכול להיות שהורה אחד (מתוך שני הורים כשירים כאמור למשמורת) עשוי לקבל 100% משמורת, דהיינו לוקח משום מה במחי כף את כל הקופה בשיטת Winner takes all (ואילו השני יקבל 0% משמורת), הרי זהו שיא האטימות כי אף אנוש לא יוותר על זכותו לגדל את ילדיו בעצמו ובמו ידיו!
כלומר מדובר כאן על מתכון בטוח למלחמות יוד ביוד, כי הורה אחד נבעט באכזריות ועמלו נגזל במירמה שנאמר עמלנו זה הבנים, וכל מה שנחוץ לתקן הוא חקיקת חוק משמורת ממלכתי לישראל ובא לציון גואל.
תעשיית הגירושין הארורה מסכסכת בעורמה ומבשלת כשני שלישים מכל מקרי הגירושין בישראל, והופכת את משמורת הילדים ומזונותיהם לנושא מחלוקת נצחי! וכי מי יתקע לידינו בשיטה העלובה ומבישה דהיום באסכולת השיפוט, שמא כבוד השופט מקדם מכירת תיקים תמורת שוחד על פי גחמותיה של פקידת סעד בהיותו חותמת גומי ומגלגל עיני הקרנף, ואז הפקידת סעד מטשטשת נימוקיה ומסתירה בציניות את השוחד כי השופט כבר חתם על עיוור!!
ועתה לחשבונות! כ 10,000 גירושין בשנה לפי כ $15,000 הוצאות ישירות של שני בני הזוג לעורכי דין (כולל מה שמשלמים שכר טרחה של מפרק זמני בסך 4% ממחיר הדירה המשותפת בעת מכירתה), שזה מסתכם ב $150,000,000 לשנה; לכך יש להוסיף כ $100,000,000 לשנה הוצאות עקיפות מצטברות (משכורות של שופטים, פסיכולוגים ויועצים ועובדי מנגנון, וכן הוצאות משק ואחזקה של בתי משפט וכו') כך שמגיעה תעשיית הגירושין לנפח שוק ברוטו של $250,000,000 (=מיליארד ₪) לשנה שזה הון קל!
אך הרווח הגדול שתפיק ישראל להבדיל, יהיה חיזוק התא המשפחתי ע"י משמורת משותפת לטובת הילד ככל שהדבר מתאפשר, כי זהו עוד נדבך חשוב בחוסן האסטרטגי של העם והמדינה, וחלילה לנו מלפגר כך אחר ארצות שכנות, הלא שם ליכודם הפנימי מתגבר מהמשפחה אל השבט והעדה, ואף מחזק את הלאום.
תעשייה ארורה וארסית זו מגלגלת מיליארד שקלים בשנה, שהיא מוצצת כערפד מדמם של אזרחי ישראל התמימים, כספים שגם חלקם זורם במירמה בתור שוחד אל גורמים המתנגדים לרפורמה במערכת המשפט!
עורכי דין משלמים שוחד לפקידות סעד אך השופטים המושחתים מתקרנפים; וכל מה שנחוץ לתקן זאת הוא חקיקת חוק המשמורת ומזונות ילדים המשולב הממלכתי, ראה הצעת החוק גרסה 18.7.42 בקומונה 26066 או 25908 של תפוז.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
gamishon |
|
|
עו"ד אלי דורון, עו"ד אתי סדיס-פרל
בכל מקרה של פירוד או גירושין עשויה להתעורר שאלת המשמורת הטבעי של הדברים. זהו מקור להתדיינויות רבות ולא בריאות – הן לבני-הזוג והן לילדים. קיומה של חזקה המציעה פתרון ידוע מראש חוסך התדיינויות מיותרות
|
|
|
|
|
|
עו"ד אלי דורון, עו"ד ירון טיקוצקי
הבהלה לזהב בקרב אנשי עסקים משכיחה מדעתם את בדיקת תוצאות המס האמורות. אל תטעו - המשמעות מההתעלמות מהיבטי המס הכרוכים בעסקה זה, הינה להחטיא את כל העסקה עצמה
|
|
|
|
|
|
יואב יצחק
במהלך הדיון בממשלה התברר: אולמרט אינו שולט בשרים פרידמן ורמון; נוכח מצבו הוא אינו יכול אפילו לכפות על רמון להימנע מלהשתתף בדיון שבו הוא מעורב קבוצת ידיעות אחרונות היא אחת המפסידות בפרשה
|
|
|
|
|
|
יורם שוייצר
ניתוח ההיבטים השונים של עסקות השבויים מול חיזבאללה וחמאס
|
|
|
|
|
|
עו"ד אלי דורון, עו"ד ירון טיקוצקי
בהוראת הביצוע מציינת רשות המיסים בישראל שלאור ניסיון העבר, ולאור העובדה שפקיד השומה הוא זה שהיה בפועל עורך את הבדיקה וממליץ למנהל, הוסמכו פקידי השומה, באופן רשמי, לעשות שימוש בסמכות שהוענקה למנהל בסעיף 7 לפקודה
|
|
|