טיפוח עור רגיש בעונת המעבר

למרות שעל פניו נראה כי לנשים עור עדין יותר מגברים ועורן רגיש יותר, אין הבדל בין גברים לנשים מבחינת רגישות העור. ההבדל הוא בצורת הטיפול: נשים מודעות יותר לטיפוח העור ויטפלו בבעיה מהר יותר מאשר גברים. נהפוך הוא, יותר גברים סובלים מבעיות עור כגון סבוריאה, אטופיק דרמטיטיס וקשקשים, שהם סוג של רגישות בעור, יותר מאשר נשים. כמו-כן, גילוח הפנים מעודד רגישויות בעור.

האם יש קשר בין גילוח ורגישות עור הפנים?

פעולת הגילוח מצד אחד, מבצעת פילניג יומיומי אשר מסיר את התאים המתים ותורם להתחדשות העור, ומצד שני - גוררת אחריה שימוש באפטר שייב, נוזל אלכוהולי המכיל בושם, שהינו חומר מגרה. הרבה מאוד גברים סובלים מאדמומיות וגירויים הנגרמים מהבושם של האפטר שייב. מלבד זאת, ישנם גברים הסובלים מתופעה שנקראת פוליקוליטיס, דלקת שורש השערה הנגרמת מכך שהשערה שיוצאת לאחר הגילוח מתקרזלת, חודרת שוב לעור ופוצעת אותו. דבר זה מלווה בפצעונים, גרד ורגישות באותו אזור. האזור הרגיש ביותר אצל הגברים כתוצאה מהגילוח הינו אזור הצוואר. בצוואר מזיעים יותר ומצטבר יותר לכלוך, דברים שיוצרים זיהום על העור לאחר הגילוח וגורמים לפצעונים ולאדמומיות.

האם השימוש בתחליב אפטר שייב עדיף לעומת אפטר שייב רגיל - בקרב בעלי עור רגיש? תחליבי האפטר שייב אינם מכילים בושם מגרה או אלכוהול, ומועשרים ברכיבים אשר מרגיעים את העור, מונעים זיהומים ותורמים להתחדשות העור. תחליבי האפטר שייב לא רק תורמים במניעת הגירויים והפצעים שהאפטר שייב גורם להם, אלא גם מסייעים במניעת תופעות העור שהגילוח עצמו גורם. לגברים עם נטיה לגירויים לאחר הגילוח מומלץ לבחור בתחליבי אפטר שייב שנבדקו לעור רגיש ואלרגי. אותם תחליבים לרוב מכילים בשמים היפואלרגניים ורכיבים עדינים ואיכותיים יותר.

אלרגיה - תגובה אלרגית (גירוי, נפיחות, אדמומיות) למרכיב ספציפי. למשל אלרגיה לתותים. ברגע שאדם כזה יאכל או ייגע בתותים, תתפתח אצלו אלרגיה. באם לא יהיה במגע עם תותים לא יקרה כלום. עור רגיש - נטייה גורפת של העור לרגישות. למעשה, ישנם אינסוף דברים שיכולים לגרות את העור, החל מרכיבים ספציפיים וכלה בשינויי מזג אוויר ואפילו בגדים. כשלאדם יש עור רגיש, עליו לוודא שהוא משתמש בתכשירים שהותאמו לעור רגיש. גם אלרגיה וגם רגישות יכולים להתפתח עם הזמן. אפשר להשתמש בתכשיר 20 שנה ופתאום הוא מתחיל לגרות את העור. לרוב, לאחר שהתפתחה הרגישות הראשונה, מערכת החיסון זוכרת, והרגישות הופכת לקבועה. לכן אנשים עם נטייה לרגישות בעור, חשוב שיקפידו להשתמש בתכשירים שנבדקו לעור רגיש.

חומרי שימור רבים עלולים לגרום לאלרגיה ולגירויים ולכן השימוש בהם במוצרים לעור רגיש נמוכה ממוצרים רגילים. ישנם חומרי שימור שרק מריכוז מסוים גורמים לגירוי ולכן ישנה הקפדה נוספת על המינונים בפורמולה. דבר זה משפיע על אורך חיי המדף של המוצר (24-18 חודשים לעומת 36 חודשים כפי שמקובל) וכן על זמן השימוש של המוצר לאחר פתיחתו (חצי שנה במקום שנה).

והאם יש קשר בין הגדרת העור כעור רגיש ל"מגמה הירוקה" בקוסמטיקה? אלו הן תופעות נפרדות. עקב תרבות האינטרנט, ישנם הרבה מאוד חומרים שמוכרזים כלא מומלצים, ולעיתים רבות גם ללא ביסוס מחקרי רציני, דבר שמביא צרכנים רבים לחיפוש תכשירים ללא אותם הרכיבים. הנטייה הבינלאומית הגוברת להגדרת עור הצרכנים כעור רגיש, נובעת מהעובדה שהיום ישנם גורמים רבים המעלים את רגישות העור, כמו עבודה במיזוג אוויר, חשיפה מרובה לשמש, החלפת איפור מספר פעמים ביום וכדומה. אנשים שנחשפים לדברים אלו, עורם נהיה רגיש יותר והם צריכים להשתמש בתכשירים המתאימים לעור רגיש. כמו-כן, התפיסה של תכשירים אלו כאיכותיים ואמינים יותר, מביאה רבים, שעורם אינו רגיש, להשתמש בתכשירים. מגמה זו זהה למגמה שהביאה בזמנו ג'ונסון אנ' ג'ונסון שמה שטוב לעור תינוקך טוב לך - במגמת העור הרגיש: מה שמתאים לעור רגיש טוב לך.

האם קיים סימון המעיד על המבדקים/אישור ייודיים על המוצר על-ידי גוף מוסמך? שני המבדקים בוחנים התפתחות גירוי על העור לאחר השימוש בתכשיר. בדיקת הרגישות הינה מחמירה יותר ומתבצעת על אנשים שמראש נבדקו והוגדרו כבעלי עור רגיש. בדיקת היפואלרגניות נבדקת שרירותית על קבוצת אנשים. מבדקים אלו מתבצעים על-ידי מכוני מחקר המאושרים על-ידי משרד הבריאות בפיקוח רופא עור. לאחר המבדקים, התמרוקים עוברים אישור סופי במשרד הבריאות ובדיקת הרגישות נרשמת ברישיון של התמרוק. תמרוק שעבר בדיקת רגישות, רישיונו הופך מרישיון קוסמטיקה כללי לרישיון קוסמטיקה ייעודי. רק תכשיר שעבר בדיקת רגישות שאושרה על-ידי משרד הבריאות, רשאי לציין על האריזה שהינו מיועד לעור רגיש. חשוב לבדוק בקפידה את אריזת המוצר ולוודא שנרשם עליו שהוא נבדק לעור רגיש ולא להאמין לכל פרסום מסחרי.

כמה אחוזים בקרב ציבור צרכני מוצרי הטיפוח מגדירים עצמם כבעלי עור רגיש? האם קיימת עליה בהיקף? האם קיים הבדל בין גברים לנשים? האם לגיל הצרכן ישנה משמעות (האם ככל שמתבגרים העור רגיש יותר?) לפי סקר שבוצע עבורנו, כ-25% מהאוכלוסיה בעלי עור רגיש או חושבים שיש להם עור רגיש. ישנה עלייה הדרגתית בהיקף בעלי העור הרגיש, וזאת כנראה עקב החשיפה ההולכת וגוברת לכימיקליים רבים, זיהום אוויר, שמש, קרינה וכדומה. אין הבדל בין גברים לנשים, אם כי נשים רגישות יותר לנושא הטיפוח ולמצב עורן ולכן יותר נשים מגדירות את עצמן כבעלות עור רגיש. כמו-כן, נשים משתמשות בהרבה יותר תכשירי טיפוח לעומת גברים וחלקם גורמים לגירויים. לגיל הצרכן ישנה השפעה על רמת רגישות העור. ישנן תקופות שונות (למשל גיל ההתבגרות או גיל המעבר) בהם יש שינויים הורמונליים משמעותיים או שינויי אקלים גדולים שמשפיעים על רגישות העור. לתינוקות ולילדים יש עור רגיש מאוד, המערכת החיסונית שלהן לא התחזקה מספיק.

בתכשירים לעור רגיש, עלויות הפיתוח ובקרת האיכות גבוהות בצורה משמעותית ממוצר רגיל. נוסף על הדרישה להשתמש ברכיבים טהורים ונקיים יותר.

ברמת יכולת השיקום, חדירת מרכיבים, המרצת העור (כבתחום האנטי איג'ינג לדוג') תכשיר לעור רגיש ייתן את אותן תוצאות כמו תכשיר אחר, אלא שבתכשיר לעור רגיש בוחרים רכיבים שלא ייגרמו לרגישות או לאלרגיה.

האם מוצר שכזה נתפס כ"אנמי" מבחינת יכולתו לסייע/לשקם/להמריץ, או איכותי יותר ובעל אפקטיביות דומה או גבוהה יותר, למוצרים מקבילים אחרים שאינם מיועדים לעור רגיש? עקב המודעות העצמית ההולכת וגדלה והשינויים בהרגלי הצריכה, ישנה עלייה בביקוש לתכשירים המתאימים לעור רגיש ואלרגי. היום אנו רואים מגמה של מעבר מחברות הקוסמטיקה היקרות לתכשירי דרמוקוסמטיקה (תכשירים קוסמטיים עם פעילות רפואית) וחלק מזה נובע מהצורך בתכשירים עדינים יותר שאינם מגרים את העור ומתאימים לבעלי עור רגיש. תכשירים לעור רגיש נתפסים כאיכותיים יותר. יעילותם נתפסת כמו התכשירים האחרים, אך עם ערך מוסף.

אין קשר בין מוצר אורגני או טבעי, לרגישות. אדם שרגיש לחומר מסוים, יהיה רגיש אליו גם אם הוא אורגני, כך שרכיבים טבעיים לא בהכרח מפחיתים רגישות. לפעמים זה אף ההיפך. צמחים רבים ידועים כגורמים לרגישויות ואלרגיות.