ועידת האקלים בקופנהגן בשנת 2009, התפזרה לאחר הגילוי של שגיאות מהותיות בדוח של הארגון זוכה פרס הנובל, הפאנל הבינלאומי לשינויי האקלים (IPCC). באופן מדהים, נחשף כי עדויות מרכזיות בדוח של IPCC אשר עסק בטענה לכאורה שהקרחונים בהימאליה נמסים, הומצאו.
המקור למידע כוזב זה היה "פדרציית עולם חיות הבר" (WWF), ארגון לא-ממשלתי (NGO) מכובד שמתמקד בנושאים הקשורים לאיכות הסביבה. הודות למוניטין החיובי שצבר ארגון WWF ברחבי העולם, ההאשמות המרעישות שלו והחזות של המחקר שבהם נעטפו, התקבלו במלואם וללא שאלה. במשך שנתיים לפחות, "מחקר" ההתחממות הגלובלית של הארגון לא נבדק ולא אותגר בידי מדענים בולטים, בכירים באו"ם ועיתונאים.
פרשה זו מדגימה בעיה עמוקה יותר, שנובעת מהנטייה לקבל את הטענות של ארגונים לא-ממשלתיים ידועים כפשוטם, במקום לבדוק ולבקר אותם בדומה לגורמי כוח אחרים. מכיוון שארגונים לא ממשלתיים נחשבים לעיתים קרובות כבעלי עקרונות ומובלים בידי בכירים לא אנוכיים או מוטים, כל הצהרותיהם מוגנות על-ידי "אפקט ההילה".
בניגוד חריף לדימוי זה, ארגונים רבים מקדמים אג'נדה אידיאולוגית ואינטרסים פרטיים. בתחום זכויות האדם, אמנסטי אינטרנשיונל הוא ארגון לא ממשלתי עוצמתי במיוחד, אולם בדומה למקרה של WWF והדוח בנושא שינויי אקלים, השערוריות חשפו את הפרטים המלוכלכים שהתחבאו במסווה של מחקר. גיטה סגל, אשר הייתה אחראית לפעילות קידום זכויות הנשים מטעם אמנסטי, הוכרחה לעזוב את תפקידה לאחר שהעזה לבקר את כלב השמירה המוסרי לכאורה שבו עבדה. סגל גילתה כי בכירי אמנסטי כרתו ברית באפגניסטן עם מואזם באג, ג'יהאדיסט שתואר כ"תומך המפורסם ביותר של הטליבאן בבריטניה", תוך כדי הפרה של עקרונות היסוד של הארגון.
אמנסטי, (Human Rights Watch - HRW) וארגונים בעלי השפעה אחרים, מסווים לעיתים קרובות את הקמפיין האמיתי שלהם כדוחות מחקר. ללא בדיקה עצמאית של העובדות, בלתי אפשרי לדעת האם דוחות אלו עובדתיים או שמא הם משקפים הטיה עוצמתית ורצון לתוצאה שנקבעה מראש. הבעיות שנגרמות עקב "אפקט ההילה" אשר ממנו נהנים ארגוני סנגור, הרסניות במיוחד במהלך קמפיינים אנטי-ישראלים.
בזמן מבצע "
עופרת יצוקה", ארגונים לא-ממשלתיים סיפקו זרם של דוחות מוטים שהתבססו על "עובדות", אשר נאספו מעדויות בלתי-ניתנות-לאימות של פלשתינים, ואשר הוטמעו ברטוריקה של משפט בינלאומי. במרבית המקרים, הקשר הטרור והשנאה נמחק, ולא נעשה שום מאמץ על-מנת לאמת את ההאשמות. טענות הארגונים פורסמו בכלי התקשורת ואומצו על-ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם, אשר נשלטת בידי "אבירי המוסר", לוב, אירן, ומצרים. דוח גולדסטון חזר על ההאשמות - אולם בדומה לזיוף של WWF בנוגע לקרחוני ההימלאיה, האשמות רבות התגלו מאוחר יותר כטענות שווא שנועדו לקדם מטרות פוליטיות.
ארגון מכובד נוסף, HRW, הובך לאחרונה לאחר שנודע כי הוא מגייס כספים בערב הסעודית. עבודה לצד מנהיגי אחד מהמשטרים הרודניים ביותר בעולם בנוגע לגיוס כספים עבור זכויות האדם, הינה מגוחכת כמו הברית בין אמנסטי והטליבאן, ומדגישה את הסתירה בין הטענות המוסריות והמציאות.
בנוסף, הפרשן הבכיר של HRW שהשתתף בכתיבת דוחות שגינו את ישראל, נחשף כאספן מזכרות נאציות, אשר העיר כי הוא מרגיש "Cool", כאשר הוא מצטלם לבוש במעיל עור של ה-SS הגרמני.
ארגונים לא ממשלתיים צריכים לקבל הכרה עבור מה שהם באמת - קבוצות סנגור פוליטי שלעיתים קרובות חסרות שקיפות, אחריותיות, או מערכת של איזונים ובלמים שמאפיינים סוכנויות של משטרים דמוקרטיים. לבכירים השולטים על משאבי הארגונים יש אינטרסים פרטיים, נטיות ואג'נדות, ויש להתייחס לטענותיהם לכל הפחות בחשד המיוחס לפוליטיקאים אמיתיים.