קול ישראל או קול ישמעאל?

בתוכניתה של קרן נויבך טוחנים השכם והערב את "מדיניות הקיפוח כלפי העובדים הזרים". האם ידברו על קיפוח העולים מרוסיה? ודאי שלא, העלייה הרוסית מאיימת על הברנז'ה התל אביבית, מספיק לראות את היחס שהיה כלפי גאידמק ואת היחס הגזעני כלפי ליברמן. האם ידברו על הגזענות של תושבי רמת אביב ה"נאורים" שמתנגדים להכניס פעילי חב"ד לשכונתם? ודאי שלא, ההתנהגות הגזענית של תושבי רמת אביב מאיימת לחשוף את הגזענות החבויה של אנשי רשות השידור שבאים מאותו אזור ומאותו הרקע. הם לא יעזו לפגוע בעצמם. בתוכניתו של ירון דקל טוחנים השכם והערב על "קיפוח כלפי ערביי ישראל". האם יזכירו את הקורה ביישוב כוכב יאיר? כזכור, גם בכוכב יאיר ניסו לייצר דו-קיום, אך שוד ושבר, מסתבר כי במסגרת הדו-קיום הערבים גונבים, פורצים לבתים, מחדירים סמים ליישוב, מטרידים את צעירות המקום וכדומה. כאשר ניסו תושבי היישוב (שאינו ישוב "ימני" בהשקפותיו) לעורר את הנושא ולהציגו בתוכנית "הכל דיבורים", נתקלו בסירוב בזו הלשון: "אנחנו דואגים לעורר ולהציג נושאים בוערים ודחופים... הנושא המדובר אינו חשוב דיו". אתם הבנתם את זה? כאשר יהודים "מציקים ומפלים" את הערבים ה"מסכנים", זה בסדר ויעשו מכך פסטיבל בתקשורת. כאשר ערבים פוגעים ביהודים, זה לא רלוונטי ולא אקטואלי. אכן קול ישראל! בתוכניתו של דקל, "הכל דיבורים", מדברים עם נציגי תנועות כ"בצלם", "גוש שלום", "עדאללה" ושאר נציגי תנועות הפועלות בגלוי נגד מדינת ישראל. תנועות המקבלות כספים מהקרן החדשה לישראל (ישמעאל) ומגורמים עוינים באירופה הופכות לשופר הראשי בתוכנית המרכזית של רשת ב'. דיווחיהם (אנחנו "מדינה גזענית וחשוכה הפוגעת בזכויות המיעוטים"...) נשמעים ומתקבלים כתורה מסיני. שיקולי בטחון המדינה אינם נחשבים בעיני עורכי ושדרי התוכנית. "עלינו להתייפייף כלפי העולם בכדי שיראה עד כמה אנו יפי נפש, גם אם הדבר פוגע בביטחוננו". אותם "אידיוטים מועילים" זוכים לבמה מרכזית בשידור, זאת על-אף שגודלם באוכלוסיה הכוללת הוא זניח ביותר. ירון דקל ממש מתלקק (אין מילה אחרת לבטא זאת) כלפי הערבים. בתוכניתו דיבר עם זאהי ארמלי על "הנבחרת האלג'ירית החשובה והיחידה מהעולם הערבי במונדיאל" (כיצד זה אמור לעניין אותנו?). דקל אף הגדיל לעשות ואמר, תשמעו טוב: "אם האלג'יראים ינצחו את האנגלים, אני פותח את התוכנית עם שירי הנבחרת האלג'יראית". איזה בזיון, כמה דוחה! התנהגות של עלוב ומתרפס, אין מילים אחרות. ועל מה מדברים דקל וחבר מרעיו כיום? כמובן, ממשיכים לטחון לנו במוח על "הכישלון והאסון והמחדל של קברניטי המדינה בפרשת המשט". במילים אחרות, את ראשיהם של ליברמן, ביבי ויעלון הם רוצים. רבותיי השדרנים והכתבים, הציבור לא מטומטם! הוא מבין כי לכך אתם חותרים. משהבנתם כי הוועדה הנוכחית לא תפגע ולא תנשוך מספיק חזק את ממשלת נתניהו, התחלתם במסע שיסוי וביזוי נגד חברי הוועדה. הם, חברי הוועדה, "מבוגרים, חסרי ניסיון מתאים... אינם נשכניים מספיק" ושלל דברי הבל ורעות רוח. כמה חבל מבחינתם של אנשי "רשות השידור" שלא מינו את אהרן ברק לעמוד בראש הוועדה, הם הרי כה רוצים לערוף את ראשו של נתניהו וממשלתו, ומי יותר מתאים לכך מאשר אהרן ברק? הוא הרי כבר עשה זאת לאריק שרון ב"ועדת כהאן".

כפי שהזכרתי כבר, הסתירו בתקשורת הישראלית את העובדה כי "פעילי השלום" המדומים הם טרוריסטים של הג'יהאד העולמי, אל-קאעידה וארגון ה-IHH הטורקי. מסתירים כי יש הסתה אנטישמית ברשות הפלשתינית ה"מתונה" של אבו-מאזן, ה"מנהיג המתון" ומכחיש השואה. מסתירים את ההסתה האנטישמית שיש במצרים כלפי ישראל. ישנם מאות אירועי ירי וזריקות אבנים על יהודים באזורי יו"ש, אך שום מילה בתקשורת הישראלית. זה כנראה לא אקטואלי. לעומת זאת, שמועות מצד חבורת השטינקרים העלובה של "שלום עכשיו" וחבריהם המוסלמים על "אלימות המתנחלים" זוכות מיד לכותרות ראשיות. אכן קול ישראל... או שמא קול ישמעאל? דעות של אנשי צבא, הטוענות כי "הפיגוע של הרג השוטר בדרום הר חברון נגרם כתוצאה מהמחוות כלפי הפלשתינים וכתוצאה מהסרת המחסומים", לא מקבלות ביטוי בתקשורת ה"ציבורית". דעות של אנשי צבא, הטוענות כי "פתיחת כביש 443 תגרום לפיגועים ותפגע בביטחון", לא מקבלות ביטוי בתקשורת ה"ציבורית". וכי מה איכפת לה לתקשורת ה"ציבורית" שלנו כי יהיו כמה "קורבנות שלום" במסגרת התייפייפות הנפש כלפי הפלשתינים והעולם? הרי העולם ימחא לנו כף כאשר יראה כי אנו "קורבנות שלום" כה נאורים, וחלילה לנו כי "העולם יחשוב שאנו מדינת אפרטהייד". בעולם הרי תמיד אהבו ויאהבו לראות את היהודים כקורבנות ולא כעם עצמאי וחזק. כל שחיתויותיו של שמעון פרס מוסתרות מהציבור, זאת למרות שרבים ב"רשות השידור" יודעים על כך. כפי שעשו בזמנו לגבי "עמותות ברק" וקופות השרצים של אולמרט, יש נושאים ואנשים "מקודשים", בהם לא ניתן לגעת. כאשר מדובר במנהיגי שמאל, "המטרה מקדשת את האמצעים", והם "יאותרגו" על-ידי "חתן פרס ישראל" האתרוגן אמנון אברמוביץ' וחבר מרעיו. אפילו הפגנה שהייתה מול בניין גלי צה"ל (התחנה המתחרה) לא סוקרה. למה, אתם שואלים? ההפגנה הייתה נגד השמאלנות של גלי צה"ל. בכל הנוגע לשמאלנות, אין כידוע תחנות מתחרות, והמצב הוא של "יד רוחצת יד". ברית המועצות זה כאן, הזכרתי כבר?

למה שהציבור ישלם את האגרה לחבורת עלובי הנפש מרשות השידור? הציבור מחה כאשר נוצל על-ידי הבנקים במסגרת העמלות השערורייתיות. הציבור מחה כאשר נוצל על-ידי רשתות השיווק הגדולות, חברות הסלולאר ושאר "בריוני השוק". בעקבות כך קמה "המועצה לצרכנות". על הציבור למחות ולומר כי "אין תמורה בעד האגרה". לא ייתכן מצב בו האזרחים אשר ממילא כורעים תחת הנטל הכלכלי יצטרכו בנוסף גם לממן תחנה ציבורית אשר מזמן כבר איבדה את הקשר עם הציבור! רק באמצעות מחאה ציבורית ישתנו דברים! רק על-ידי מחאה ציבורית תהיה רוויזיה בשידור הציבורי. רק על-ידי מחאה ציבורית יבינו הקומיסרים בתקשורת כי "לא לעולם חוסן". רק על-ידי מחאה ציבורית יוכנסו שדרים, עורכים וכתבים לאומיים יותר וימניים יותר. רק על-ידי מחאה ציבורית יפעלו הפוליטיקאים למען הציבור ולא למען האליטות. כאשר ברשות השידור ירגישו כי הציבור מאס בהם ועבר ממילים ותלונות למעשים בפועל - הם יתעוררו. יש להעביר את המסר הבא: מי שיזלזל, ירמה ויעשוק את הציבור, יזכה לחרם מצד הציבור. פוליטיקאים שיזלזלו בשליחותם וישתפו פעולה עם קברניטי רשות השידור, יידעו מראש כי בכך ייפגעו פוליטית. רק על-ידי פעילות אקטיבית ומחאה ספונטנית וגדולה בכל הארץ ישתנה המצב החולני השורר כיום.

במאמר זה אתייחס בעיקר לתקשורת הממלכתית, זאת לא מכיוון ששאר הערוצים טובים יותר ושמאלנים פחות, אדרבה, דווקא משום שרשות השידור הממומנת מכספי ציבור ונקראת משום מה "השידור הציבורי" מועלת בתפקידה העיקרי - להציג את מגוון הדעות שיש בציבור הרחב - את זאת היא לא עושה. ההפך, היא מייצגת את דעות השמאל הקיצוני של שדריה ועורכיה. היא עושה זאת תוך מניפולציות ובתחכום רב, אך לצערם הרב של עובדי הרשות, אי-אפשר לסלף ולהסתיר את העובדות. כיום, בעידן האינטרנט והתקשורת הפתוחה, הכל גלוי ופתוח לעיני כל. אי-אפשר לסתום פיות, אי-אפשר לצנזר ידיעות אשר לא מתאימות לאג'נדה של השדרים והעורכים. דבר זה מפריע לקומיסרים התקשורתיים שהתרגלו לשלוט בדעת הקהל תוך "אחיזת השאלטר". אין זה סוד שכל העורכים, המפיקים, המגישים והכתבים שעובדים ברשות השידור מזוהים עם השמאל, או כפי שתיארה זאת ח"כ שלי יחימוביץ': "מספיק שתשימו קלפי בכל תחנת שידור ותראו את התוצאות"... לגבי יחימוביץ' יש לומר כי היא הייתה מספיק הגונה בכדי להודות בתופעה של שמאלנות היתר של התקשורת, זאת לעומת מגלגלי עיניים מקצועיים המעדיפים לאחז עיניים ולהתעלם מהמציאות. תשאלו את עצמכם בהגינות: האם אתם מצפים מכתבי ומשדרי רשות השידור לייצג את המדינה בכבוד? השאלה כמובן רטורית. אין ולו ראיון אחד שהם מקיימים עם שונאי ישראל מבית ומחוץ, בו אינם מתרפסים, מתלקקים ומתבזים בפני שונאינו. אך מנגד, כאשר המדובר בבני עמם ובנציגים השייכים לימין (המייצג לדעת כולם את רוב הציבור), הם הופכים מפודלים כנועים לרוטוויילרים נשכניים ונובחים. זוהי תופעה מבחילה על גבול הפתולוגיה, תופעה המאופיינת בשנאה עצמית, במזוכיזם חולני, בסגידה לכל מה שמייצגות אומות העולם, ומנגד בוז לכל מה שמדינתם מייצגת. בקיצור, בגידה בכל ערכי המדינה ומעילה בתפקידם העיתונאי במסגרת היותם עיתונאים ב"שידור הציבורי". רוצים דוגמאות? בבקשה: לאחרונה היינו עדים לסיקור "פרשת המשט" - בכוונה אני מתמקד בעניין זה היות שציפינו כי דווקא בתחום זה תגלה התקשורת הישראלית מעט פטריוטיות והבנת הצורך של עצירת משט הטרוריסטים. ובכן, לא רק שהתקשורת הישראלית לא נתנה גיבוי לפעולה, אדרבה, היא יצאה נגד הפעולה ונתנה לכך ביטוי בשידוריה. שדרים כירון דקל, קרן נויבך, כרמלה מנשה, אסתי פרז, ענת דוידוב, גאולה אבן ורבים אחרים כינו את פעולת צה"ל "תקלה מבישה, הסתבכות, חוסר יצירתיות" ושלל כינויי בלע, שרק ה"מומחים" לענייני ביטחון מבית המדרש של רשות השידור יודעים לבטא. יתר על כן, הנוסעים על הספינה כונו "פעילי שלום הומניטריים", זאת לאחר שברור היה כי מדובר בטרוריסטים ובחורשי רעתה של מדינת ישראל. בוודאי אחדש לקוראים כשאגלה כי עוד לפני "תקרית המשט", כאשר רק דובר בתקשורת ה"אובייקטיבית" על "משט הומניטרי של פעילי שלום", שלחו משרד ההסברה ודובר צה"ל חומר מתועד לעיתונאים הזרים ולעיתונות המקומית, בו צוין כי על הספינה נמצאים "מחבלים מטעם ארגון ה-IHH הטורקי". העיתונאים הזרים התעלמו. הישראלים גם כן. אחר-כך, ברוב חוצפתם, יאשימו עיתונאינו ה"פטריוטים" את "מחדלי ההסברה". אותם עלובי נפש שהתרפסו בפני חנין זועבי וחבריה בכל התוכניות והשידורים. אותם עלובי נפש שכינו את הטרוריסטים "מתונים ופעילי שלום" ואת המשט הפרובוקטיבי "משט הומניטרי". אותם עלובי נפש שידעו כי המדובר בפעילי טרור ולמרות זאת העלימו זאת מהציבור. אותם עלובי נפש לא יטילו על עצמם את האחריות אך יטיפו לאחרים. כן, רבותיי, התקשורת הישראלית והשידור הציבורי הם עלובי נפש. עלובי נפש הפוגעים ביודעין במדינתם וזאת בכדי להחליף את הממשלה שהעם ה"מטומטם" בחר. עלובי הנפש, לו יכלו, היו גם קוראים להחליף את העם. וה"עם המטומטם" ממשיך לממן את תחנתם ואת משכורותיהם.