משרד ראש הממשלה כמו "מנוער" יום-יום על-ידי לחצים של הציבור. אנשי הימין דורשים כי "יבנה עכשיו" ואנשי השמאל כי ינקוט צעד מדיני דחוף. אפילו אסטרטגים בעיני עצמם ואלופים במילואים (ובשעמום) דורשים יוזמה, לא חשוב להם כל-כך מה - העיקר יוזמה עכשיו, כי "העולם מתהפך ואנו נפסיד בו את עצמנו".
כרגע התמונה היא שאמנם רעידת-האדמה הייתה ביפן, אבל ראש ממשלתנו מתהלך מבולבל בלחצים ימינה ושמאלה, סחרחר עד קבס, כאילו 9 בסולם ריכטר זה כאן בירושלים.
די לכם אנשים לחוצים, העצה הכי טובה היא שתשבו בשקט ותחזיקו את עצמכם. אל תבזבזו דמיונות ומשאבים על יוזמות שלא ברור איזה עולם הן תפגושנה אחרי ה"מבולון".
אל תגדילו את תקציב הביטחון, בלי לראות מול העיניים סיכון חדש וודאי! קצת נבהלתם ממצרים וכבר שפכתם על הביטחון עוד מיליארד? איזו שטות יקרה.
אל תחזרו לבנות בהתנחלויות בתים שאולי מישהו זר יהנה מהם בקרוב! הירגעו כל "אנשי כלב בן יפונה", לא כל שקל תקציב שייך לכם.
אל תחזירו שטחי מריבה, לפני שנדע איזה עולם ערבי חדש נברא מולנו, שמא תיפתח ממזרח רעה שבה מרחב זה יחסר לנו! אתם אנשי השלום, אל תזרזו ל
שלום עכשיו, תשאפו למזרח השלום שבעתיד.
ואם אתם בכל זאת מתעקשים לנקוט יוזמה ולעשות, אז להבדיל מכל אלה, זה הזמן להתעסק בעצמנו, לחדש ולמרק את הדגל, שזה במילים אחרות לטפל באמת בעוני, להבהיר לעובדי המדינה שהם צריכים לשרת את האזרח ולא לרדות בו (הכוונה לרגולציה סימפטית). ואפשר שבינתיים נבנה מחדש את הבתים הישנים (במסגרת תמ"א 38), ואם כבר - אז באדריכלות חדשה לטובת חידוש פני הציונות. ואולי בינתיים נחזור גם כולנו לדבר עברית ואולי נבין אחד את השני סוף-סוף.
או אז, כשה"יונה" תחזור בלי בוץ על הרגליים, נחליט הלאה מה לעשות.