ילדות קטנות, בנות ארבע, מעורטלות למחצה, לבושות בחוטיני מתחרה שחורה וחזייה תואמת. כן, זהו
הקמפיין החדש של
"ז'ור אפרה לון" בקטלוג הצרפתי החדש להלבשה תחתונה אשר מוגדרת על ידם כ"שיקית וזוהרת".
אבל אין מה לבוא בטענות כלפי ז'ור אפרה לון או מי מטעמו. הטענות צריכות להיות מופנות להורים שהעובדה שרק לפני דקות ספורות בנותיהם נגמלו מהחיתולים ועדיין לא יודעות להגות את המילה "סקסי" או "הלבשה תחתונה", אינה מפריעה להם.
הורים תאווי פרסום וכסף שמוכנים להחפיץ ולהזנות את הילדות על-ידי איפור כבד, תסרוקות בריז'יט בארדו והלבשה תחתונה סקסית שהחברה מתארת כ"עשויה מבדים שנלבשים כעור שני".
לאור האמור לעיל, אין טעם לשאול מי הפדופיל שהגה את הרעיון הנ"ל, אלא מי ההורים עם המוח החולני שמסכימים לאפשר לילדיהם, מבלי שהאחרונים בכלל יבינו את מעשיהם, לדגמן בפוזות מפתות.
כיום, ילדות לפני בת מצווה הולכות לקוסמטיקאית, פדיקוריסטית, מאפרת, מורטות גבות, מסירות פלומה, מתאפרות, לובשות חולצות בטן ומכנסונים, נועלות נעלי עקב וכדומה, וכל זה בברכת ההורים שמן הסתם קונים ליום הולדתה של הילדה גלולות נגד הריון ארוזות באריזת מתנה, רצוי עם דוגמאות של דובונים. בעצם, למה לחכות לבת המצווה, כמסתבר, אפשר הרבה קודם.
ההורים האלה, ששודדים לאור היום את התמימות של בנותיהם ולא מותירים להן שום סיבה לפתח סקרנות בריאה, כי הרי הכל פתוח וגלוי במסווה של "הורים מודרניים", מבתקים בעצם את קרום הבתולין שלהן.
מה מניע את ההורים האלה? סיפוק תאוות הפרסום? כסף? האם הם תוקעים לידיים הקטנות חוברות פלייבוי כי נמאס להם להקריא סיפורי ילדים? ואולי הם חושבים שזה נורא "קול", כלומר, ממש גזעי להיות החבר של הילד במקום ההורה שלו? אולי הם יושבים ומריצים עם הילדים שלהם בני הארבע-חמש דאחקות ובהזדמנות זו גם כמה שורות, תוך צפייה בסרט כחול במסווה של סרט ללימוד עובדות החיים? מה יש, שילמדו, צריך להכין אותם לחיים הבוגרים, לא כך?
האם כאשר ההורים האלה יושבים עם חבריהם באיזה ערב חברתי בסלון ביתם ומציגים בגאווה את תמונותיהן של הלוליטות המעורטלות, לא מתרוצצת במוחם המעוות של חלק מהגברים המחשבה "וואוו, איך הייתי עושה אותה!"?
כל אדם בעל שמץ היגיון לא היה מאפשר לבנותיו הקטינות להיחשף כך ואין קשר להתחסדות, התנהגות ויקטוריאנית או צניעות של אימא טליבאן.
קמפיין מסוג זה מעודד פדופיליה, שגם כך כבר הגיעה לממדים שהעידוד להם מתייתר. ישנה סברה שרבע מכלל הגברים חשים משיכה מינית ברמה כזו או אחרת בהקשר של ילדים או ילדות ומתוך כלל הפדופילים כ-20% מהפדופילים הן נשים.
בארץ, למיטב ידיעתי, קיים חוק הגנת הפרטיות כשעל-פי סעיף 2 לחוק, אם הפרסום נעשה ללא הסכמת ההורים או האפוטרופוסים החוקיים של הקטינים, הפרסום עלול להוות פגיעה בפרטיות.
כאמור, החוק המצוטט לעיל, הוא בארץ. אולי בצרפת המילים מוסר והגנה על הפרטיות הן מילים גסות. בכל מקרה, הייתי מלווה בשמחה את ההורים האלה כל הדרך ל...כלא.